על אף חשיבותו הרבה, רוב האנשים אינם מודעים לכך שרמות המגנזיום בגופם נמוכות מהדרוש. התזונה המערבית, שמתבססת יותר ויותר על מזון מעובד ודל ברכיבים חיוניים, הביאה לצריכה יומית מופחתת של מגנזיום. בעוד ההמלצה לצריכת מגנזיום יומית עומדת על כ־400 מ"ג לגברים ו־310 מ"ג לנשים, הערכות מראות שכחצי מהאוכלוסייה המערבית לא מגיעה לכמות המומלצת.
המקורות התזונתיים למגנזיום מגוונים יחסית. ניתן למצוא אותו בעלים ירוקים כמו תרד ומנגולד, בקטניות כמו עדשים, שעועית וסויה, בדגנים מלאים, אגוזים, שקדים, שוקולד מריר, אבוקדו, דגים ומאכלי ים. מים קשים מכילים לעיתים ריכוזים גבוהים של מגנזיום, אך ריכוז זה משתנה לפי מקור המים.
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בקרב הציבור הוא שמגנזיום מסייע להפחתת התכווצויות שרירים ליליות, במיוחד בקרב מבוגרים. ההתכווצויות האלו, בעיקר בשוקיים, מתרחשות לרוב בעת מנוחה, גורמות לכאב חד ובלתי צפוי, ולעיתים משבשות שינה באופן משמעותי.
לאור שכיחות התופעה, שנפוצה בקרב שליש מהאוכלוסייה מעל גיל 60, נבחן הקשר בין נטילת מגנזיום לבין הקלה בהתכווצויות במספר מחקרים רפואיים, כולל מחקר ישראלי חשוב שנערך על ידי חוקרי שירותי בריאות כללית ופורסם בכתב העת הרפואי JAMA Internal Medicine.
במסגרת המחקר גויסו עשרות מטופלים שסבלו בממוצע משבע עד תשע התכווצויות רגליים בשבוע. הם חולקו לשתי קבוצות, אחת קיבלה מגנזיום והשנייה פלסבו, במשך ארבעה שבועות. התוצאות הראו ירידה מסוימת בשכיחות ההתכווצויות בשתי הקבוצות, אך ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. מסקנת החוקרים הייתה שמגנזיום הניטל דרך הפה לא משפר את מצבם של הסובלים מהתכווצויות ליליות.
מחקרים נוספים שנערכו בעולם חיזקו את הממצא הזה. סקירה שיטתית שפורסמה ב־2012 במאגר Cochrane הנחשב לאחד האמינים ביותר בתחום הרפואה המבוססת, לא מצאה יתרון ברור לנטילת מגנזיום בהפחתת התכווצויות שרירים באוכלוסייה הכללית.
ובכל זאת, יש מי שיכולים להרוויח מתוספי מגנזיום. אנשים עם רמות מגנזיום נמוכות כתוצאה ממחלות מעי דלקתיות, צריכת אלכוהול מופרזת, שימוש ממושך במשתנים או תרופות נוגדות חומציות, אנשים עם סוכרת לא מאוזנת או כאלה שעוברים דיאליזה, עלולים לסבול ממחסור משמעותי. אצלם, נטילת מגנזיום עשויה להועיל ואף למנוע סיבוכים נוספים.
בעיה מרכזית באבחון מחסור במגנזיום היא שמכיוון שרק אחוז זעיר ממנו מצוי בדם, בדיקות הדם הסטנדרטיות אינן משקפות בהכרח את המצב האמיתי בגוף. אדם יכול להציג תוצאה תקינה בבדיקת דם אך לסבול ממחסור תאי. הדרך הטובה ביותר לאבחון מחסור קליני היא בשילוב של תסמינים עם הערכת גורמי סיכון והיסטוריה רפואית.
לסיכום, מגנזיום הוא מינרל חשוב שחיוני לפעילות תקינה של מערכות רבות בגוף, אך לרוב לא נדרשים כלל תוספים. רוב האנשים יכולים לקבל את הכמות הדרושה להם מתזונה בריאה ומגוונת. במצבים מסוימים של מחסור או גורמי סיכון רפואיים, יש לשקול נטילה תחת פיקוח רפואי. ולגבי התכווצויות הלילה? לפי המחקרים העדכניים, כנראה שצריך לחפש פתרון אחר.
התרעות פיקוד העורף