במשך עשור שלם קמה שירה בכל בוקר לתוך עייפות שאי אפשר להסביר, ראייה שמתכהה בכל פעם שקמה מהמיטה, דופק שמזנק וחולשה פתאומית שגרמה לה לא פעם לקרוס. זה החל בגיל ההתבגרות. כשהייתה בת 16 ונכנסה לג׳קוזי, איבדה את ההכרה. מאז, שוב ושוב, חוותה רגעים שבהם הרגישה את גופה מתמוטט, אך אף רופא לא הצליח להסביר מה עובר עליה.
מחלה שקופה: התסמונת שלא רואים
POTS היא תסמונת נוירולוגית השייכת למשפחת הפרעות של מערכת העצבים האוטונומית, זו שאחראית על תפקודים לא רצוניים בגוף כמו קצב לב, לחץ דם, הזעה ועיכול. במצב תקין, כאשר אנו עוברים משכיבה לעמידה, הגוף מווסת את זרימת הדם כך שלא תתרחש נפילה של לחץ הדם או שינוי קיצוני בקצב הלב. אצל חולי POTS מנגנון זה משתבש: הדופק מזנק בלפחות 30 פעימות לדקה בתוך דקות ספורות של עמידה, אך לחץ הדם נותר כמעט ללא שינוי או יורד בצורה משמעותית.
אין טיפול שמרפא את POTS לחלוטין, אך קיימות דרכים רבות להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים:
הגישה ההתנהגותית כוללת שתייה מרובה של מים, לפחות שניים עד שלושה ליטרים ביום, תזונה עשירה במלח אלא אם קיימת סיבה רפואית להימנע, הימנעות מחשיפה לחום ועמידה ממושכת. מטופלים רבים נעזרים בגרבי לחץ רפואיות כדי לסייע לזרימת הדם מהרגליים ללב. פעילות גופנית מתונה ומדורגת, בדגש על תרגול בשכיבה או ישיבה, למשל רכיבה על אופני כושר, יכולה לשפר את תפקוד הלב. במקרים קשים יותר ניתנות תרופות להעלאת נפח הדם, לאיזון מערכת העצבים או להאטת קצב הלב. עם זאת, לא כל מטופל נדרש לתרופות.
שירה מקפידה לשתות מים לאורך היום, צורכת תזונה עשירה במלח ונמצאת במעקב רפואי סדיר. אם התסמינים יחמירו, היא תשקול להתחיל טיפול תרופתי. "החיים השתנו", היא אומרת. "אני מבינה את הגוף שלי. אני יודעת מה מותר ומה מסוכן. והכי חשוב - אני לא מרגישה משוגעת יותר".
התרעות פיקוד העורף