הפעוט אשר פונה ליחידה לטיפול נמרץ ילדים בהדסה לפני מספר שבועות, הגיע במצב אנוש לאחר חיבורו למכשיר האקמו והעברתו משערי צדק להדסה. החולה שהיה לא מחוסן חלה בחצבת וכתוצאה מכך סבל ממחלה משנית של סטרפטוקוק שגרם לדלקת ריאות קשה.
לאורך שבועות הוא טופל ביחידה לטיפול נמרץ ילדים כשהרופאים נאבקים על חייו. הבוקר נאלצו רופאי היחידה לקבוע את מותו לאחר קריסת מערכות גופו. ילדה נוספת - בת שנה, אשר מטופלת ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בשבועות האחרונים, עדיין מחוברת למכשיר האקמו במצב קשה מאוד.
משרד הבריאות קורא להורים להשלים את חיסוני השגרה ובפרט את החיסון נגד חצבת. סטטוס החיסון זמין בפנקס החיסונים הדיגיטלי באתר האישי הממשלתי.
למרות שבמרבית המקרים החולים מחלימים בתוך ימים ספורים, החצבת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים בעיקר בקרב תינוקות, נשים הרות ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. בין הסיבוכים האפשריים: דלקת ריאות, דלקת מוח (אנצפליטיס), ולעיתים נדירות תסמונת ניוונית מוחית (SSPE) שמופיעה שנים לאחר ההחלמה.
על פי תוכנית החיסונים בישראל, כל ילד צריך לקבל שתי מנות חיסון נגד חצבת: הראשונה בגיל 12 חודשים, והשנייה בכיתה א'. ילדים שטרם הגיעו לגיל שנה אינם מחוסנים, אך במצבים מסוימים כמו חשיפה לחולה או נסיעה לחו"ל ניתן לשקול מתן חיסון מוקדם בגיל חצי שנה עד שנה, שלא נחשב כחיסון שגרתי ויש לחזור עליו בגיל המתאים.
במקרים של חשיפה לחולה חצבת, משרד הבריאות מפריד בין אוכלוסיות על פי גיל ומצב חיסוני. מי שאינם מחוסנים כולל תינוקות, נשים הרות ומדוכאי חיסון, יקבלו טיפול מונע בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי: חיסון פעיל תוך 72 שעות או חיסון סביל (אימונוגלובולין) עד שישה ימים מהחשיפה. ילדים שקיבלו חיסון סביל ימתינו לפחות חצי שנה לפני קבלת חיסון שגרתי.
לצוותים רפואיים הונחו נהלים נוקשים בהתמודדות עם חולים חשודים: חולה עם תסמינים יועבר מיד לבידוד אוויר, הצוות יעטה מסכות N95 והחולה יועבר למקום סגור עם אוורור מתאים. כל חולה מאובחן יישלח לבידוד בביתו ולא ישוב למסגרת לימודים או עבודה עד לקבלת אישור רפואי.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת PCR מדגימת שתן או משטח גרון. הבדיקה מאפשרת לזהות את הנגיף גם לפני הופעת הפריחה. במקרה של תוצאה חיובית, תיפתח חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים ומניעת הדבקה נוספת.
התרעות פיקוד העורף