המדדים נוגעים לנושאים שונים: מהירות ביצוע בדיקות בחדר המיון, מניעת זיהומים סביב ניתוחים, שיעור מתן חיסונים לתינוקות וילדים, טיפול מונע לאם אחרי לידה ועד טיפולים מורכבים כמו כימותרפיה, צנתורי לב ושיקום לאחר שבץ מוחי.
בעבר נהג משרד הבריאות להעניק ציון כללי לכל בית חולים. לאחר טענות שהדבר פוגע במוסדות רפואיים שאינם מצטיינים בכל המדדים, הוחלט לפרסם את הנתונים לפי כל פרמטר בנפרד. כך הציבור יכול לראות באיזה תחום כל בית חולים מצטיין ובאיזה תחום עליו להשתפר.
הדו"ח החדש לשנים 2013 עד 2024, מסכם שנה של אתגרי לחימה אך מציג מגמת שיפור ויציבות ברוב המדדים. מדובר בשנה ה־12 ברציפות בה הדוח מתפרסם, ובו 84 מדדים שונים הנוגעים לבתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, שירותי אמבולנס וטיפות חלב. המידע מבוסס על דיווחים שוטפים של למעלה ממאה נותני שירות.
הנתונים המרכזיים שהוצגו מצביעים על כך שגם בעומס מלחמה הצליחה מערכת הבריאות לשמור על רמות גבוהות של טיפול איכותי. בין הנתונים הבולטים ברמה הלאומית: שיעור עמידה של 92 אחוז בצנתור לב שבוצע בתוך תשעים דקות אצל אלה שלקו בלבם, עמידה של 95 אחוז במסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לשבץ מוחי, ועמידה של 91 אחוז במתן הנחיות טלפוניות לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב.
במקביל, הדוח כלל השנה לראשונה מדדי תוצאות חדשים שמתייחסים לתוצאה ולא רק לתהליך הרפואי. בין היתר, נבדקו שיעורי הצלחה של החייאות מחוץ לבית החולים על ידי חברות האמבולנס. הבודקים מצאו ש-18 אחוז מהמטפלים שעברו החייאה בגלל דום לב, הגיעו לבית החולים עם דופק, מדד שמסמן הצלחה של ההחיאה. לדברי משרד הבריאות הנתון אמנם נמוך יחסית, אך מדובר במדד חדש שיתחיל להיות תחת בקרה תוך התקווה שישתפר ויביא לשיעורי הצלחה גבוהים יותר.
בתחום האירועים הקרדיאליים, לצד הצנתורים, נמדדו גם מתן התרופה מדדלת הדם אספירין בשטח על ידי צוותי אמבולנס, מסירת תוצאות אק״ג לבית החולים על ידי צוות האמבולנס לפני ההגעה לבית החולים כדי שבית החולים יוכל להיערך לקבלת המטופל, והמלצות לטיפול תרופתי בשחרור. ברוב המדדים הללו שיעור העמידה הלאומי עומד מעל 90 אחוז, נתון שמשקף שימור איכות טיפול רציפה, החל מהשטח ועד לשחרור מהמחלקה.
גם במדד בדיקת אולטרסאונד דופלקס עורקי צוואר לאחר אירוע איסכמי חולף (היצרות כלי דם שמזינים את הלב) נרשם שיפור מרשים, עם עלייה מ־58 אחוז בשנת 2015 ל־91 אחוז ב־2024. במדד ביצוע הערכת דיכאון לאחר שבץ נרשמה עלייה מתמשכת עד ל־95 אחוז, מה שמעיד על תפיסה הוליסטית של הטיפול, לא רק בצד הפיזי אלא גם הנפשי.
הדו"ח בחן השנה את השפעת המלחמה על ביצועי המערכת. ההשוואה בין שלושת הרבעונים הראשונים של 2023, טרום הלחימה, לאותם חודשים בשנת 2024, מצאה כי ברוב המדדים לא נרשמה ירידה ולעיתים אף נרשם שיפור.
בבתי החולים הכלליים, למשל, עלה שיעור ביצוע הערכת הסיכון לאירוע מוחי בקרב חולי פרפור פרוזדורים, ב־3 אחוזים. עם זאת, נצפו ירידות שליליות במדדים המסתמכים על אוכלוסיות קטנות במיוחד, למשל ירידה של 21 אחוז בביצוע אולטרסאונד ראש בפגים.
בתחום הגריאטריה והשיקום פורסמו השנה לראשונה מדדים שבוחנים את שכיחות פצעי הלחץ במחלקות סיעוד מורכב, מונשמים כרוניים ושיקום. מדד זה חשוב כיוון שפצעי לחץ עלולים להוביל לסיבוכים קשים, סבל למטופל ועליה בסיכון לתמותה.
הנתונים מראים כי השיעור הגבוה ביותר נצפה במחלקות סיעוד מורכב – 2.3 מקרים לאלף ימי אשפוז, בעוד שבשיקום ותת חריפה השיעור נמוך יותר ועומד על 1.2 בלבד. לצד זאת, מדד אומדן כף רגל סוכרתית, מדד חשוב שעשוי להציל חולי סוכרת מקטיעת כף רגל, הראו עמידה גבוהה של 95 אחוז.
בתחום הטיפול בתחילת החיים נבדקו מדדי חיסונים, הנקה ותשאול לאלימות לאחר לידה. שיעור מתן החיסון המשולש נגד חצבת אדמת חזרת בגיל 13 חודשים עמד השנה על 66 אחוז, עלייה קלה מהשנה הקודמת, אך עדיין נמוך מהיעד. במדד ההנקה הבלעדית סביב גיל ארבעה חודשים נמדדה עמידה של 26 אחוז, נתון שמסמן שיפור בהשוואה לעבר אך עדיין רחוק משיעורים הרצויים. מדד תשאול לאלימות לנשים לאחר לידה מציג מגמה חיובית, עם עמידה של 88 אחוז בשנת 2024 לעומת 53 אחוז בלבד בשנת 2016.
במדדי מניעת זיהומים סביב ניתוחים נצפו הישגים בולטים. מתן אנטיביוטיקה מונעת בניתוחי ירך וברך הגיע ל־95 אחוז, ובניתוחי קיסרי ל־93 אחוז. במדד מתן אנטיביוטיקה מניעתית סביב ניתוח קולון ורקטום עמדו בתי החולים על שיעור עמידה מרשים של 96 אחוז.
שירותי האמבולנס והפרה הוספיטל הציגו אף הם מגמות שיפור. מתן הנחיות טלפוניות לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב עלה ל־91 אחוז, והנתונים מראים כי שיעור ההחייאות שמבוצעות בפועל לפני הגעת האמבולנס הגיע ל־45 אחוז לעומת 38 אחוז בשנה שעברה. מדובר במדד קריטי, שכן כל דקה קריטית בהחייאה קובעת את סיכויי ההישרדות של המטופל.
בתחום הסרטן נמדד השנה שיעור מתן טיפול כימותרפי משלים לחולי סרטן המעי הגס בשלב 3. שיעור העמידה במדד זה עמד על 56 אחוז בלבד, נתון שמלמד על פערים הדורשים התייחסות. גם במדד שיעור הקולונוסקופיות בהן אותר לפחות פוליפ אחד, העמידה הלאומית הגיעה ל־39 אחוז, שיפור לעומת שנים קודמות אך עדיין מתחת לנתוני המדינות המובילות.
בתחום רפואת ילדים נבדק בין היתר שיעור מתן ברזל לתינוקות עד גיל 14 חודשים, שעמד על 75 אחוז, וכן שיעור מתן הדרכה לשינה בטוחה להורים לתינוקות בני חודשיים, שעמד על 90 אחוז. שני מדדים אלה מעידים על שילוב בין רפואה מונעת והדרכה להורים, כחלק מתפיסה רחבה של איכות טיפול בילדים.
דו"ח המדדים הוא לא רק אוסף מספרים, מדגישים במשרד, אלא כלי מהותי לרפואה מונעת ושמירה על בריאות הישראלים, בשנה הקרובה מתכוונים במשרד להרחיב את המודל למדידת "איכות 360", מדידה שלא מסתפקת במדדים קליניים אלא כוללת גם חוויית מטופלים, זמינות שירות ושימוש מושכל במשאבים.
המעקב אחר מדדים רפואיים, כפי שנראה עד כה, והבקרה על בתי החולים הביא לשיפור משמעותי בשירות הרפואי ולהצלת חיים. מרבית המדדים השתפרו, אולם הדרך עוד ארוכה עד שהמספרים יראו כי מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם.
התרעות פיקוד העורף