הפרוטוקול נשען על ניסיון שנצבר בצה"ל מאז מלחמת יום כיפור, אז חזרו שבויים לאחר תקופה ממושכת בשבי האויב, אך הותאם למציאות הייחודית של מלחמת חרבות ברזל, שבה נחטפו גם אזרחים, נשים, קשישים וילדים.
על פי ההנחיות, עם קבלת החטוף מידי הצלב האדום בבסיס רעים, יתחיל הליווי על ידי קצין בריאות הנפש מהיחידה לתגובות קרב. מדובר בקצין בעל ניסיון בטיפול בטראומה, שתפקידו ללוות את השב באופן צמוד ורגיש עד לרגע שבו יפגוש את משפחתו בבית החולים. הקצין יוצר קשר אישי עם השב כבר בדקות הראשונות, תוך הקפדה על דיבור פשוט ובהיר, מגע רק בהסכמה, ותחושת שליטה וביטחון.
בשלב זה הקצין מציע לשב מים, מזון קל, מנוחה והתרעננות, ומעודד אותו להתמקד ברגע הנוכחי. הפרוטוקול מדגיש כי אין לעודד שיחות על אירועי השבי או לעורר זיכרונות קשים בשלב זה, כדי למנוע הצפה רגשית. עם זאת, הקצין מעביר מסר תומך על כך שבהמשך יינתן מקום לעיבוד רגשי מעמיק במסגרת טיפולית.
המסמך קובע כי יש למנוע ככל הניתן נוכחות של גורמים שאינם חיוניים, כדי לשמור על מרחב רגוע ומוגן לחטופים. רק הצוותים הרפואיים והנפשיים הדרושים ייקחו חלק בקבלת החטופים הראשונית. עם ההגעה לבית החולים, הקצין יעביר את כל המידע הרפואי והנפשי הרלוונטי לצוות הקולט, ויוודא שהחטוף יפגוש בן משפחה בליווי איש מקצוע.
בשלב הבא, הקב"ן האחראי ייצור קשר עם המשפחה באמצעות קצין הנפגעים המלווה אותה, ויסביר על תהליך הקליטה והמפגש הקרוב. במתחם הקליטה בבסיס רעים יוצע לחטופים כבר בשלב מוקדם לשוחח טלפונית עם קרוב משפחה שממתין להם בבית החולים. מטרת המהלך, לפי הפרוטוקול, היא לבנות מחדש את תחושת האמון והקשר עם העולם החיצון לאחר נתק ממושך ומצוקה קשה.
לאחר הגעתם לבית החולים, ימשיכו אנשי בריאות הנפש ללוות את החטופים בשיתוף פעולה עם הצוותים הרפואיים. כל חטוף יקבל הערכה גופנית ונפשית ראשונית, טיפול בפציעות אם קיימות, ובמידת הצורך גם תמיכה פסיכולוגית מיידית.
במסמך מודגש כי תהליך הקליטה מהווה שלב קריטי בשיקום ארוך טווח, וכי הדרך שבה יתבצעו הרגעים הראשונים של המפגש עם נציגי ישראל תשפיע על מצבו הרגשי של החטוף ועל יכולתו לחזור בהדרגה לשגרת חיים.
התרעות פיקוד העורף