החוקרים מציינים שההבדלים בציונים אמנם היו "מתונים אך עקביים", אולם הם עשויים להעיד על השפעה ממשית על התפתחות המוח בגיל שבו מתעצבים כישורים קוגניטיביים קריטיים.
המחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, התבסס על נתונים שנאספו בשלושה שלבים לאורך השנים 2016 עד 2020. הוא כלל 6,554 משתתפים, מהם כ־51 אחוזים בנים. מהנתונים עלה כי 58 אחוזים מהילדים כמעט לא השתמשו ברשתות, 37 אחוזים הגבירו את השימוש בהדרגה, ורק כ־6 אחוזים השתמשו בהן באופן גבוה מאוד כבר מהגיל הצעיר.
המשתתפים, בגילאי 9 עד 13, חולקו לשלוש קבוצות לפי הרגלי השימוש ברשתות חברתיות: ילדים ללא שימוש או שימוש נמוך מאוד, ילדים עם שימוש הולך וגדל, וילדים עם שימוש גבוה מאוד שהלך וגדל עם השנים.
הממצאים הצביעו על כך שהן השימוש הנמוך שהלך וגדל, עלייה ממוצעת של שעה ורבע ביום, והן השימוש הגבוה שהלך וגדל -עלייה של כשלוש שעות ביום, נקשרו לביצועים נמוכים במבחנים שמדדו את התפקודים הקוגניטיביים של המשתתפים, בהשוואה לאלו שכמעט לא השתמשו ברשתות כלל.
המבדקים שבוצעו כללו מדדים של קריאה, שפה וזיכרון חזותי, ותוצאותיהם הצביעו על ירידה מובהקת אצל אלה שמשתמשים במדיה החברתית. כך למשל, ילדים שהגבירו את השימוש לרמה בינונית קיבלו ציונים נמוכים בממוצע ב־1 עד 2 נקודות במבחני קריאה וזיכרון, ואילו אלו שהשתמשו באופן נרחב ברשתות החברתיות קיבלו ציונים נמוכים ב־3 עד 4 נקודות ואף יותר.
החוקרים השתמשו במערכת הכוללת סדרת מבחנים סטנדרטיים שבוחנים יכולות קריאה, אוצר מילים, תפיסה וזיכרון. גם לאחר תיקון לגורמים אפשריים נוספים כמו רקע חברתי, כלכלי והשכלה הורית, הקשר בין השימוש ברשתות חברתיות לבין ירידה קוגניטיבית נותר מובהק.
נגאטה הסביר כי "ההבדלים שנמדדו אולי קטנים יחסית, אבל הם עקביים. הם מצביעים על כך ששימוש מוקדם ותכוף ברשתות חברתיות עלול להיות כרוך בהתפתחות מעט חלשה יותר של מיומנויות קריאה, שפה וזיכרון".
לדבריו, אחת התובנות המשמעותיות ביותר היא שגם שימוש נמוך אך קבוע ברשתות עשוי להשפיע לרעה. "זה לא רק עניין של מי שמבלה שעות רבות ביום מול המסך", אמר. "גם עלייה מתונה של שעה ביום לאורך זמן נקשרה לירידה ניכרת בתפקוד הקוגניטיבי".
במאמר נלווה הדגישו החוקרים שממצאי המחקר תומכים בהחמרת צעדים רגולטוריים סביב שימוש ברשתות בקרב ילדים ובני נוער, ובהם קביעת גיל מינימום לשימוש, עיצוב בטיחותי יותר של הפלטפורמות והגברת האחריות של החברות. "הממצאים מעידים ששימוש גובר ברשתות החברתיות מגיע עם מחיר התפתחותי ברור", נכתב.
החוקרים מתכננים להמשיך ולעקוב אחר הילדים גם בגיל ההתבגרות המאוחר כדי לבדוק אם ההבדלים הקוגניטיביים שנמצאו בגיל צעיר נמשכים או מתגברים עם השנים. "נרצה גם לבדוק כיצד שימוש ברשתות בזמן שעות הלימודים משפיע על למידה והישגים, במיוחד כשבתי ספר רבים שוקלים כיום להגביל שימוש בטלפונים ניידים". בינתיים, מסר החוקרים להורים ברור: כדאי להקפיד על הגבלת זמן המסך של הילדים, במיוחד בגיל היסודי והחטיבה, שבו מתגבשים כישורי השפה והחשיבה לטווח הארוך.
התרעות פיקוד העורף