הדוח עורר זעם בקרב גורמי הרווחה, שטענו כי הממשלה לא עושה דבר מהותי כדי להיאבק במגפה המתרחבת, כשכל ישראלי עשירי מתקרב לחרפת רעב במה שמכונה "חוסר ביטחון תזונתי חמור". מצב זה עוד לפני פרסום דוח העוני השנתי הצפוי בחודש הבא, שברוב השנים מציג נתונים קשים שהממשלה לא משפרת.
נובמבר הוא חודש המודעות לסוכרת, ובמסגרתו צוין בשישי האחרון יום הסוכרת הבין לאומי. מטרת החודש והיום היא להעלות את המודעות למחלה ולקידום מניעה וטיפול.
עוד נמצא כי גם צעירים המשתייכים לשכבות הכנסה בינונית מצויים בסיכון מוגבר - ב-29% לחלות בסוכרת וב-59% לתמותה מוקדמת - בהשוואה לבני גילם בעלי הכנסה גבוהה.
החוקרים מציינים כי צעירים מקבוצות ההכנסה הנמוכה והבינונית מצויים בסיכון גבוה באופן מובהק לפתח סוכרת מסוג 2 בגיל צעיר ולמות ממנה, בהשוואה לבני גילם מקבוצות ההכנסה הגבוהה.
מחקרים נוספים מצביעים גם על ההיבט הנפשי של התופעה - תחושת שחיקה ודכדוך שמחוללים מחלות ומחמירים אותן. "מחקר נוסף שפורסם מוקדם יותר השנה הראה כי דיכאון מהווה גורם מתווך משמעותי בקשר שבין מצב סוציו-אקונומי נמוך לתמותה בקרב חולי סוכרת וטרום-סוכרת", אומרת ד"ר וסרברג.
היא מוסיפה: "לפי הממצאים, כ-10% מההשפעה השלילית של מצב סוציו-אקונומי נמוך מוסברת דרך דיכאון, הפוגע ביכולת לנהל את המחלה ומחמיר את סיבוכיה. שני המחקרים יחד מציגים תמונה ברורה: המאבק בסוכרת אינו יכול להתמקד רק בטיפול הרפואי - הוא חייב לכלול גם התמודדות עם המציאות החברתית והנפשית של המטופלים".
אלי כהן מדגיש שבישראל המשמעות חריפה במיוחד. בעיות בריאות הנובעות מעוני אינן מטופלות במדיניות כוללת. המדינה מדברת על רווחה, אך לא על בריאות העניים. הרשות הלאומית למאבק בעוני, שהוקמה השנה, יכולה וצריכה למלא תפקיד מרכזי בשינוי המצב - ולחבר בין טיפול חברתי לטיפול בריאותי.
"אנחנו צריכים לראות בביטחון תזונתי ובנגישות לשירותי בריאות חלק בלתי נפרד מהמאבק על חיי אדם. זו לא שאלה של חמלה - זו שאלה של אחריות ציבורית ובריאותית", אומר כהן. "כל עוד המדינה מתעלמת מהעובדה שעוני הוא גורם סיכון רפואי, היא בעצם מקבעת מצב שבו המעמד החברתי שלך קובע אם תשרוד את המחלה שלך".
התרעות פיקוד העורף