אין בעולם הרפואה כיום קריטריונים קליניים מוגדרים לאבחנת א-בינאריות, ואין אבחנה רשמית כזו במדריכי האבחון הפסיכיאטריים. המושג מוגדר כיום כהגדרה זהותית, כלומר תחושת האדם לגבי מיקומו על רצף המגדר, ולא כתסמונת רפואית או פסיכיאטרית.
נכון להיום בישראל לא ניתן להירשם במשרד הפנים תחת המגדר א-בינארי. החוק מאפשר רישום של שני מגדרים בלבד, זכר או נקבה, ולכן בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין חייב להופיע אחד משני הסיווגים האלו. ישנם ארגוני זכויות אדם הפועלים לשינוי המצב, אבל טרם התקבלה פסיקה או חקיקה שמאפשרת רישום של מגדר שלישי או קטגוריה ניטרלית במסמכים הרשמיים. הפער הזה בין המציאות האישית לבין המערך הממסדי משפיע גם על אופן ההתייחסות של גופים ציבוריים, כולל הצבא, לבקשות להכרה מגדרית.
א', חייל שעומד בפני שחרור, מספר למעריב כי כבר בגיוס החליט להצהיר על עצמו כא-בינארי. "ידעתי מראש שאני רוצה לגדל שיער. הייתי עם שיער ארוך לפני הגיוס ולא רציתי לוותר עליו. הצהרתי שאני א-בינארי וקיבלתי פטור שיער קבוע. אני מסתובב עם שיער אסוף וזה מאפשר לי להמשיך את הסגנון שלי בלי בעיות". לדבריו ההליך היה קצר, והוא קיבל את הפטור מיד.
משוחרר נוסף, מוכר ברשתות החברתיות, שיתף השבוע בשידור חי בטיקטוק כי גם הוא עשה שימוש בהגדרה לצורך קבלת הקלות. "האמת, כן, שיקרתי. אמרתי שאני א-בינארי כדי לקבל פטור תספורת", סיפר לעוקביו.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בצה"ל קיים נוהל סדור בנוגע לשירותם של משרתים ומשרתות על הקשת הטרנסית. על פי הנוהל, חייל שמבקש להיות מוכר כמי שמצוי על הקשת הטרנסית והא-בינארית עובר אבחנה של גורמי המקצוע. בהתאם לעולה באבחנה ניתנים לו מענים מותאמים וביניהם הופעה ולבוש מותאמי מגדר, זאת בכפוף לכללי ההופעה והלבוש המקובלים בצה"ל".
התרעות פיקוד העורף