בנתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת אלפיים עשרים וארבע נרשמו כשנים עשר מיליון מקרי חצבת ברחבי העולם, עלייה משמעותית לעומת סוף העשור הקודם. למעלה מחמישים מדינות דיווחו על התפרצויות גדולות, לרבות מדינות שבהן החצבת כבר הוגדרה בעבר כמחלה שמופסקת בהפצה מקומית. ההגדרה של הפסקת הפצה תלויה ביכולת של מערכת הבריאות לקטוע שרשרת הדבקה שמגיעה מחו"ל, אך ירידה בכיסוי החיסונים מבטלת את יכולת ההגנה הזו.
בכירים בארגון הבריאות העולמי הבהירו שהופעת החצבת אינה עומדת לבדה. כשהמחלה מתפשטת, כמעט תמיד מתגלים פערים דומים בכיסוי החיסוני נגד מחלות כמו דיפתריה, שעלת ופוליו. בארגון מזהירים שהפערים הללו מגדילים את הסיכון להתפרצויות במחלות אלו, גם אם טרם נרשמו מספרים משמעותיים.
בישראל השנה המצב מטריד במיוחד. מאז תחילת ההתפרצות המקומית חלו מאות ילדים ומבוגרים, ועשרה ילדים מתו מהמחלה. התחלואה הגבוהה נובעת משילוב של ירידה בהיענות לחיסון באוכלוסיות החרדים. חלק מהמאושפזים סבלו מסיבוכים משמעותיים כמו דלקת ריאות קשה ודלקת מוח, תופעות ידועות בחצבת שמופיעות בשכיחות גבוהה במיוחד בקרב תינוקות וילדים שלא חוסנו.
ארגון הבריאות העולמי קורא למדינות להעלות מחדש את שיעורי החיסון, להגביר את קמפייני ההסברה ולהרחיב את הגישה לשירותי חיסון גם לאוכלוסיות מרוחקות או מוחלשות. בישראל נקראות המשפחות להשלים את החיסונים חסרים ולהקפיד על מתן שתי מנות חיסון לפי לוח החיסונים. גורמי בריאות מדגישים שהחיסון נחשב בטוח ויעיל ומספק הגנה גבוהה מאוד מפני המחלה הרסנית זו.
התרעות פיקוד העורף