איך בכל זאת נולדה האמונה? משום שהחושים שלנו נותנים לנו עדות שנראית אמינה. לשערה טבעית יש קצה דק שמצטמצם באופן הדרגתי. כשמגלחים, הלהב יוצר קצה ישר וקצת עבה יותר במגע, ולכן כשאותה שערה יוצאת מחדש, היא מרגישה מחוספסת. היא גם יכולה להיראות כהה יותר משום שקצה קהה משקף אור אחרת, ומשום שהשיער החדש עדיין לא עבר שחיקה טבעית של שמש, חיכוך וסבונים. זה שינוי במראה ובתחושה, לא בתכונות הביולוגיות של השיער.
האמת הרפואית העדכנית נוטה להיות חד משמעית, גילוח לא גורם לשיער לצמוח מהר יותר, לא הופך אותו לעבה יותר, ולא משנה את צבעו. מקורות רפואיים מרכזיים מסבירים שהשיער אולי ייראה כך לזמן קצר, אבל הקוטר והצפיפות נקבעים בעיקר על ידי גנטיקה והורמונים, ולא על ידי פעולת הסרה מכנית מעל העור.
מה כן יכול לגרום לשינויים אמיתיים בשיער? גיל, שינויים הורמונליים, תרופות מסוימות, מצבים רפואיים, ותהליכים טבעיים כמו מעבר משיער פלומתי לשיער טרמינלי בגיל ההתבגרות. בדיוק בגלל זה המיתוס חזק אצל מתבגרים. לעתים נער או נערה מגלחים לראשונה בתקופה שבה גם כך הגוף עובר שינוי הורמונלי שמגביר צמיחת שיער. ואז נוצרת “הוכחה” לכאורה, למרות שהקשר אינו סיבתי.
יש גם עניין של סף תשומת לב. לפני גילוח, שיער ארוך ודק יכול להיות פחות מורגש. אחרי גילוח, אותו אזור מתמלא בקצוות קצרים וקשים, והתחושה בולטת יותר במגע, במיוחד בבגדים צמודים או בזמן הזעה.
אם רוצים להפוך את הדיון לפרקטי, השאלה החשובה היא לא אם השיער יצמח מהר יותר, אלא איך להימנע מתופעות לוואי של גילוח: חתכים, גירוי, אדמומיות, פוליקוליטיס ושיער חודרני. כאן כן יש ערך רפואי להרגלים נכונים: סכין נקייה, הקצפה מתאימה, גילוח בכיוון סביר ביחס לצמיחה, והרטבה טובה של העור. למי שסובל מגירוי כרוני, לפעמים שיטות אחרות כמו מכשיר חשמלי, לייזר או שעווה מתאימות יותר, לפי סוג העור והשיער.
התרעות פיקוד העורף