מהסקר עולה עוד, כי רק 60% יודעים למי לפנות במקרה של קושי, למרות ש-85% מבינים שבריאות נפש משפיעה על חיי היומיום וניתנת לטיפול. פחות מ-50% מאמינים שאפשר להחלים מהפרעו נפשיות חמורות, תפיסה שמחלישה את המוטיבאציה לפנות לטיפול ומייצרת תחושת ייאוש.
עוד עולה מהממצאים, כי החסמים העיקריים לפנייה לעזרה היו: כמחצית מהמשיבים (50%) לא חשו שהם "זקוקים מספיק" לעזרה. רבע מהם (25%) חשבו שיוכלו להתמודד לבד. כ-10% לא האמינו שהטיפול יהיה יעיל. חסמים נוספים כללו עלות כספית, זמני המתנה ארוכים וחוסר במידע. בנוסף, שירותים קהילתיים כמו מרכזים עירוניים, קווי סיוע ועמותות כמעט לא נוצלו, מה שמעיד לדעת עורכי הסקר על חוסר מודעות לנתיבי פנייה קיימים.
למרות הפער בפועל, 85% מבינים שבריאות נפש משפיעה על חיי היומיום. 75% מזהים טיפול פסיכולוגי או תרופתי כיעיל. עוד עולה מהממצאים, כי 80% מרגישים שהם יכולים זהות קושי עצמם. עם זאת, רק 68% מרגישים שהם יודעים לזהות סימני אזהרה אצל אחרים. 70% דוחים את הרעיון שטיפול פסיכולוגי הוא "חולשה", אבל רק 42% מרגישים שלא היו צריכים להסתיר טיפול נפשי.
"נתוני הסקר מציבים מראה ברורה מול כולנו: אנחנו פועלים בתוך מציאות מאתגרת שמחייבת שינוי גישה. זו לא בעיה של חוסר מודעות, יש מודעות", התריעה גילה טולוב, מייסדת שותפה ומנכ"לית קולקטיב עיקר – "הבעיה היא שחסרים בהירות, ביטחון ונתיב פעולה. אנשים יודעים מה הם מרגישים, הם מבינים שטיפול יכול לעזור, ועדיין אם לא פונים".
לדבריה, כדי לשנות את המצב הקיים, יש להסיר חסמים רגשיים ולתת לאנשים גישה פשוטה, אנושית ומעשית לעזרה. "המשימה שלנו היא להעביר את הציבור מהבנה לפעולה", היא ציינה עוד.
התרעות פיקוד העורף