המחאות שהחלו לפני כשבועיים בטהרן על רקע מצוקה כלכלית עמוקה, התפשטו במהירות ליותר ממאה ערים ויישובים ברחבי המדינה. לפי הערכות אלפי בני אדם נהרגו או נפצעו בהם ילדים, ורבים נוספים נעצרו. עיקר הפגיעות הם של מפגינים צעירים.
אחת העדויות הקשות ביותר מגיעה מבית חולים בטהרן: אשת צוות רפואי סיפרה על לילה שבו “לא היה אפילו זמן להחייאה”. לדבריה, “הביאו אלינו עשרות פצועים והרוגים. רבים מתו ברגע שהונחו על מיטות המיון. היו יריות ישירות לראש, ללב. צעירים בני עשרים וקצת.
"חלקם לא הגיעו בכלל לבית החולים. העומס היה כה קיצוני, עד שחדרי המתים קרסו. המקרר התמלא. הניחו גופות זו על גבי זו. אחר כך העבירו אותן לחדר התפילה והניחו אותן בערימות. לא היה מקום. פשוט לא היה מקום. הנפגעים היו צעירים מאוד. לא יכולתי להסתכל עליהם. ילדים, בני 20 עד 25. זה רודף אותי".
בתי חולים נוספים בבירה חוו מצוקה דומה. בתי חולים עברו לכוננות חירום, כל פעילות שאינה דחופה בוטלה, צוותים הוזעקו מביתם והמסדרונות התמלאו בפצועים עם פגיעות קשות בפנים.
על פי דיווחי רופאים אנשי כוחות הביטחון של המשטר משתמשים בירי חי, חלקו מרובי ציד עם כדוריות מתכת, מה שמוביל לפציעות הרסניות. מספר עצום של פצועים סובלים מפגיעות עיניים, מה שהפך לדברי הצוותים הרפואיים לדפוס פעולה לא מקרי.
עדויות נוספות מתארות מפגין שנורה בעינו והקליע יצא מעורף ראשו מה שהוביל למותו המיידי. בשלב מסויים נסגרו דלתות אחד המרכזים הרפואיים מחשש לפריצה, אולם פצועים שברו את הדלת, השליכו פנימה גבר שנורה ומת.
גם בעיר שיראז שבדרום מערב איראן דווח על כאוס מוחלט בטיפול הרפואי: אנשי צוות רפואי תיארו המוני פצועים המובלים למרכזים הרפואיים, אולם אין מספיק מנתחים והפצועים גוססים אל מותם. בבית חולים נוסף בעיר ראשת חדר המתים היה אף הוא מלא עד אפס מקום, והגופות פונו החוצה. מקור בבית החולים טען שהרשויות דרשו ממשפחות ההרוגים תשלום של מיליארדי ריאל כדי לשחרר את הגופות לקבורה.
הכאוס מתרחש תחת מסך כבד של ניתוק מידע: מאז יום חמישי שרוי הציבור האיראני בהשבתה מוחלטת של האינטרנט. רק ביממה האחרונה, הודות לסיועו של אילון מאסק, שב האינטרנט לפעולה חלקית דרך החיבור הלוויני של סטארלינק בבעלותו של מאסק. תיעודים בודדים שדולפים החוצה מראים רחובות בוערים, מבני ממשל הוצתו והמוני בני אדם שאינם מתייאשים במאבק חסר התקדים באיראן.
בתוך כך בולטת שתיקתו הצורמת של ארגון הבריאות העולמי. לנוכח תיאורי הזוועה, התמונות המחרידות והעדויות הבלתי ניתנות להכחשה מבתי החולים בטהרן ובערים נוספות, הארגון שאמור להיות הקול המוסרי העליון של הרפואה העולמית שותק. אין גינוי חד, אין קריאה ברורה לעצירת האלימות, אין דרישה להגנה מיידית על צוותים רפואיים ואזרחים. זו אינה מעידה חד פעמית אלא דפוס חוזר.
אותו ארגון שהתמהמה בתחילת מגפת הקורונה וסירב במשך שבועות להכיר בה כמגפה כלל עולמית, אותו גוף שנמנע מלהשמיע קול מוסרי ברור אחרי אירועי השבעה באוקטובר, ממשיך גם כעת להתכנס אל תוך ניסוחים רפים והיסוסים פוליטיים.
השתיקה הזו איננה ניטרליות, היא מבטאת עמדה. ובמציאות שבה רופאים נאלצים לדלג על החייאות וגופות נערמות במסדרונות, זו עמדה שמציבה סימן שאלה כבד על תפקודו, אחריותו והמוסריות של מי שמתיימר להוביל את בריאות העולם.
התרעות פיקוד העורף