לצד אלה יגובש תקציב לתכנית שעל פי הערכות מוקדמות עומד על כארבעים מיליון שקלים לשנה הראשונה של הפרוייקט ולאחר שהאוצר יאשר את תקצוב התכנית יפעלו המשרדים להשיק את התכנית על פי תכנית עבודה סדורה עליה ימליץ הצוות בתוך שלושה חודשים בהובלה של מערך הדיגיטל הלאומי.
מדובר בהצעת החלטה מקורית, נדרשת ופורצת דרך של השרה גמליאל במציאות שבה משרדי הרווחה והבריאות נעדרים שרים במשרה מלאה מאז פרישת ש"ס מהממשלה, ושרים אחרים הנוגעים בדאגה לרווחת נפגעי המלחמה ולשיפור מערכת בריאות הנפש כמעט שלא עוסקים בכך. דווקא משרד החדשנות יוצא בתכנית ראשונה שרותמת את הטכנולוגיה בניסיון לגשר על פערי התורים הארוכים והמחסור במטפלים שיצרה המלחמה כדי לייצר סיוע מקצועי נגיש וזמין באופן מקוון לכל דורש ולעשות זאת בצורה המקצועית ביותר.
המערכות שתוקם אמורה גם לייעל מאד את התהליך של גישה פיזית למטפלים, לזהות מי זקוק לתורים דחופים בקופות החולים ולנווט את המקרים למערכת העמוסה לפי חומרתם ודחיפותם. רק דבר אחד עומד בין הצעת המחליטים החשובה הזאת לבין הבאתה בפני מליאת הממשלה לאישור – כסף. משרד החדשנות לבדו לא יוכל מתקציבו הצנוע לאשר לצוות הבין משרדי מסגרת תקציב יעילה לגבש על פי את ההמלצות ונדרשת הסכמה בין משרדית ובעיקר מצד אגף התקציבים של משרד האוצר.
עד כה לא יצאה מאף משרד ממשלתי אחר תכנית יעילה יותר להתמודדות עם קריסת מערכת בריאות הנפש בעקבות המלחמה ויש לציין עוד שהתקציב המוערך של התכנית החשובה הוא "כסף קטן" במונחים של טיפול שורש הנדרש במערכת בריאות הנפש. התכנית, אם האוצר יתקצב אותה כנדרש, מתיימרת להעניק לפצועי הנפש הרבים בינינו מהשנתיים האחרונות, לפחות מזור מסויים מול השוקת השבורה שרבים מהם עומדים בפניה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הנתונים מצביעים על היקף נרחב של פגיעות מיניות בישראל (אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים), כאשר כ-70% מהנפגעים מפתחים תחלואה נפשית נלווית. לצד הנתונים הקשים האלה, גל חסר תקדים של נפגעי טראומה וחרדה בעקבות המלחמה בקרב האוכלוסייה האזרחית. אוכלוסייה זו כוללת את שורדי המסיבות, תושבי קו העימות ומשפחות שכולות, אשר רבים מהם מפתחים הפרעת דחק פוסט-טראומטית. העומס האדיר על מערכת בריאות הנפש הציבורית, בשילוב עם חסמים המאפיינים הן נפגעי תקיפה מינית והן נפגעי טראומה, מחייב אימוץ פתרונות חדשניים לצורך הנגשת הסיוע".
התרעות פיקוד העורף