המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון הוא הראשון מבין בתי החולים הממשלתיים בישראל שפיתח והטמיע מערכת בינה מלאכותית מתקדמת לתמלול ולסיכום אוטומטי של מפגשים טיפוליים בין רופאים פסיכיאטרים למטופליהם. המהלך, שמובל בשיתוף חטיבת בתי החולים הממשלתיים, נועד להתמודד עם העומס הבירוקרטי הכבד המוטל על הצוותים הרפואיים, עומס שבשנים האחרונות הלך וגבר ופגע, בין היתר, בזמן הקשב הישיר למטופל.
המערכת פועלת בזמן אמת במהלך המפגש הטיפולי. היא מקליטה את השיחה באמצעות מיקרופון, מתמללת אותה ומפיקה סיכום רפואי מובנה הכולל את עיקרי האנמנזה, סטטוס פסיכיאטרי וניתוח קליני של המקרה. לאחר סיום התהליך ההקלטה מושמדת ואינה נשמרת, כך שבתיק הרפואי נותר אך ורק הסיכום הכתוב. הרופא מקבל לידיו את התמלול והסיכום, עובר עליהם, מבצע תיקונים או דיוקים במידת הצורך, ומשלב אותם בתיק המטופל.
לדברי ד"ר שמואל הירשמן, מומחה לפסיכיאטריה ומנהל בית החולים לב השרון, היתרון המרכזי של המערכת הוא החזרת מרכז הכובד של הטיפול לקשר הישיר בין רופא למטופל. הרופא פנוי להקשיב, לשמור על קשר עין ולהתמקד בתשאול ובחשיבה הקלינית, מבלי להתעסק בהקלדה תוך כדי המפגש. לדבריו, הרופאים אימצו את המערכת במהירות והביעו שביעות רצון גבוהה מהשימוש בה.
הטכנולוגיה של תמלול רפואי מוכרת כבר בתחומים אחרים ברפואה, כמו רדיולוגיה, שבה רופאים מכתיבים פענוחים ואלה מתורגמים לטקסט. אולם בפסיכיאטריה נדרש פיתוח מורכב בהרבה. מדובר בראיונות ארוכים ולעתים מרובי משתתפים, שבהם המטופל עשוי להיות מלווה בבן משפחה, והשיח כולל ניואנסים רגשיים, תיאורי חוויה ופרטים קליניים עדינים. המערכת יודעת לזהות ולהמיר את השיח החופשי למונחים מקצועיים, להבין הקשרים ולבנות סיכום קוהרנטי ומובנה של המפגש כולו.
לדברי ד"ר הירשמן, המערכת משמשת גם ככלי לימודי. היא מסמנת לרופא אם חסרים פרטים באנמנזה ומסייעת במיוחד לרופאים צעירים או לרופאים עולים, שעדיין בונים את סגנון התיעוד הקליני שלהם. במקביל, גם המטופלים עצמם מביעים שביעות רצון מהתוצאה. כאשר מוצג להם הסיכום, הם חשים שהדברים שנאמרו הובנו ותועדו באופן מדויק, ושקיבלו מסמך ברור ובהיר המשקף את מצבם.
השלב הבא בפיתוח, שכבר נמצא על שולחן העבודה, הוא יצירת סיכומי אשפוז אוטומטיים. בפסיכיאטריה משך האשפוז הממוצע עומד על כחודש, ובמהלכו נערכים ביקורים רבים של רופאים ויועצים. כיום, כתיבת סיכום שחרור דורשת מעבר ידני על עשרות רישומים ויכולה להימשך שעות ארוכות. לכך מצטרף נטל נוסף של מכתבים ודוחות, במיוחד במקרי אשפוז כפוי, המחייבים פנייה לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות ולגורמים משפטיים. המערכת החדשה אמורה לנתח את כלל החומר שנצבר במהלך האשפוז ולהפיק סיכום כולל, מהלך שצפוי לחסוך זמן רב ולצמצם עומסים גם בחדרי המיון הפסיכיאטריים.
המערכת פותחה על ידי חברת Summit שנבחרה לאחר הליך מכרזי. בשלב הראשון היא אומנה על נתונים של כ־200 מטופלים, ותמשיך להשתפר ולהתאים את עצמה ככל שהשימוש בה יורחב. תהליך ההטמעה כלל אישור של ועדות הענן והאבטחה של המרכז הרפואי ושל חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, וד"ר הירשמן מציין שהעמידה בסטנדרטים המחמירים של אבטחת מידע ופרטיות הייתה תנאי מרכזי ליישום המערכת. פיתוח המערכת התאפשר בזכות תרומתה של קרן משפחת ליאון.
ד"ר הירשמן רואה במהלך צעד ראשון, בתקווה להרחיב את השימוש במערכת לכלל בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, כחלק ממאמץ כולל לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית במערכת הבריאות תוך שמירה על איכות הטיפול והגנת פרטיות המטופלים. "המערכת תמשיך ללמוד ולהשתפר כמו כל כלי בינה מלאכותית" מסכם ד"ר הירשמן, "ואין סיבה שלא להטמיע אותה בכל ענפי הרפואה, במיוחד אלה שדורשים הקלדות רבות. היא תחסוך מאות שעות עבודה פקידותיות לרופאים, ותאפשר להיות קשוב יותר למטופל מבלי שהרופא טרוד בהקלדות, תיקונים ועריכות".
התרעות פיקוד העורף