מותגים נוספים, בהם נאבוסו, משווקים "נעלי בית עצביות", גרביים ונעליים ייעודיות אחרות, שנועדו לעורר את מערכת העצבים. מוצרים אלה מבוססים על ההנחה שכפות הרגליים עשירות בקולטנים חושיים, ולכן גירוי שלהן עשוי לשפר בפועל מיינדפולנס, חשיבה ופעילות מוחית.
לפי הדו"ח, מדעני מוח מסבירים שכפות הרגליים מכילות אלפי קולטנים מכניים החשים לחץ, רטט, מרקם ותנועה. אותות אלה עוברים דרך העצבים ההיקפיים אל חוט השדרה, ומשם לאזור במוח הקרוי הקורטקס הסומטו-סנסורי - אזור שבו מיוצגת "מפת הגוף". כפות הרגליים תופסות מקום משמעותי במפה זו, דבר המשקף את תפקידן המרכזי בשיווי משקל, יציבה ותנועה.
עוד מצוין כי נעליים משפיעות גם על הפרופריוספציה - תחושת המוח לגבי מיקום הגוף במרחב, הנשענת על מידע שמגיע משרירים, מפרקים וגידים. מאחר שיציבה ותנועה קשורות קשר הדוק לערנות ולקשב, שינויים במשוב החושי שמגיע מכפות הרגליים עשויים להשפיע על היציבות, הערנות והאיזון.
נוירולוגים ופיזיותרפיסטים מעניקים תשומת לב רבה לסוג הנעליים שנועלים מטופלים עם הפרעות שיווי משקל, נוירופתיה או קשיי הליכה, שכן שינוי בקלט החושי עשוי לשנות את אופן התנועה ואת איכות ההליכה.
מדענים מעריכים שנעליים פשוטות, בעלות סוליות דקות וגמישות, מאפשרות העברת מידע חושי רב יותר למוח - בהשוואה לנעליים עם סוליות עבות ונוקשות. מחקרי מעבדה אף מצביעים על כך שהפחתת עובי הסוליה יכולה להגביר מודעות למיקום כף הרגל ולרגע המגע בקרקע, ולעיתים אף לשפר שיווי משקל ויציבות.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי יותר תחושה אינה בהכרח טובה יותר. המוח מסנן באופן מתמיד קלט חושי, ומתעדף מידע מועיל תוך התעלמות מגירויים מסיחים. עבור אנשים שאינם רגילים לנעליים מינימליסטיות, עלייה חדה במשוב החושי עלולה להעלות את העומס הקוגניטיבי, להסיט קשב לכפות הרגליים - ולפגוע במיקוד ובביצועים.
גירוי חושי עשוי להגביר מודעות, אך רק עד גבול מסוים. מעבר לכך, הקלט עלול להפוך ל"רעש" בלבד. בדו"ח של The Conversation מודגש כי"תחושת קלט חושי רב יותר אינה אומרת שמערכות הקשב של המוח פועלות טוב יותר".
לסיכום, החוקרים קובעים כי ייתכן שנעליים אינן משפיעות ישירות על התפיסה הקוגניטיבית, אך התחושות הנפשיות שאנשים מדווחים עליהן - אינן דמיוניות. מדובר בהשפעות אמיתיות, שלהן יש בסיס מדעי.
התרעות פיקוד העורף