מדי שנה מתכנסת וועדת סל התרופות כדי לאשר תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות תחת תקציב נפרד משאר תקציב המשרד ושעומד על 14 מיליארד שקלים, עליו מתווספת מדי שנה תוספת תקציבית העומדת על 650 מיליון שקלים. על אף הביקורת הרבה מכך שתרופות רבות נותרות כל שנה מחוץ לרשימה, הסל הישראלי נחשב דווקא לאחד הנרחבים בעולם המערבי.
בראש הוועדה עמדה הפרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה, שעמדה גם בראש הוועדה הקודמת. את הוועדה ריכזה כמידי שנה הפרופ' אסנם לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות.
כמידי שנה הוקדש רוב התקציב לתרופות לסרטן. הפעם אושרו תרופות ושילובים תרופתיים מתקדמים לסרטן מסוגים שונים במנגנונים חדשניים, הכוללים אימונותרפיה, תרופות ביולוגיות ותרופות נוספות לרפואה מותאמת אישית לסרטן. טיפולים טרום ניתוחיים מתקדמים לסרטן ראש-צוואר, שלפוחית השתן וקיבה. בסל החדש אושר גם פרופיל גנומי לזיהוי מוטציות בגידולים סרטניים במערכת העיכול להתאמה אישית של הטיפול התרופתי.
לראשונה הוכנסו השנה לסל טיפולי רפואה משלימה לסרטן: סדרת טיפולי דיקור (אקופונקטורה) לחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, לשיפור הטיפול בכאב. הטיפול יינתן בליווי רפואי במסגרת מרפאות לרפואה אינטגרטיבית. דיקור סיני הוא התחום היחיד ברפואה משלימה שנבדק מחקרית ונמצא יעיל גם על פי קריטריוניים קליניים רפואיים בהפחתת כאב.
בשורה נוספת נוגעת לאלפי ישראלים שנמצאים בסיכון מוגבר לשבץ מוחי והתקפ לב: הוועדה אישרה את התרופה המהפכנית לקביו להורדת כולסטרול. עד היום, חולים רבים נחשבו כמי שרמת הכולסטרול שלהם "סבירה", אך כיום הרפואה מבינה שכדי למנוע אירוע לבבי חוזר, יש לשאוף לערכים נמוכים משמעותית.
לכן, הוועדה החליטה להחמיר את היעד ולהעמיד אותו על ערך כולסטרול של 70 מ"ג/ד"ל בלבד. המשמעות היא פשוטה: חולים שלא הצליחו להגיע למספר הנמוך הזה באמצעות כדורים רגילים, יקבלו כעת זכאות לתרופה הביולוגית החדשה, שתעזור להם "לנקות" את הדם ביעילות שלא הכרנו בעבר.
ה"לקביו" פועלת בשיטה מהפכנית של "השתקת גנים". בגופנו קיים חלבון מסוים שתפקידו, באופן טבעי אך בעייתי, הוא להפריע לכבד לפנות את הכולסטרול הרע מהדם. התרופה החדשה פועלת כמו "מפסק" חכם: היא חודרת לתאי הכבד ומנטרלת זמנית את ייצור אותו חלבון מפריע. ברגע שהחלבון הזה נעלם מהשטח, הכבד הופך למכונה משומנת לשאיבת כולסטרול מהדם. מכיוון שהתרופה עובדת ברמת הגן בתוך התא, השפעתה נשמרת למשך חודשים ארוכים, מה שמאפשר למטופל להסתפק בשתי זריקות בשנה בלבד כדי לשמור על בריאותו.
בשורה נוספת יוצאת מוועדת הסל עבור מאות אלפי ישראלים: חיסון ה"שינגריקס (Shingrix) המגן מפני מחלת השלבקת החוגרת, יהיה זמין מעתה גם לבני 18 ומעלה הנמצאים בקבוצות סיכון. עד היום, החיסון ניתן במסגרת הסל רק לבני 65 ומעלה (או לבני 50 עם מחלות רקע מסוימות), אולם הדירוג הגבוה שקיבל החיסון בוועדה פותח את הדלת להגנה על אוכלוסיות צעירות יותר שגופן מתקשה להילחם בנגיף, לצד הרחבת הזכאות לכלל האוכלוסייה כבר מגיל 50.
בשורה חשובה נוספת למתמודדים עם "אסטמה של העור" (אטופיק דרמטיטיס) היא אישור התרופה אבגליס. מדובר בטיפול ביולוגי מתקדם המיועד לבני 12 ומעלה הסובלים מהמחלה בדרגה בינונית עד קשה. התרופה פועלת באופן ממוקד נגד חלבון ספציפי (IL-13) המהווה גורם מרכזי בתהליך הדלקתי בעור. על ידי נטרול החלבון הזה, התרופה מצליחה להפחית משמעותית את הגרד העז, לשפר את מראה העור ולמנוע את התלקחות הדלקת. עבור בני נוער ומבוגרים שחייהם נפגעו קשות מהמחלה, מדובר בכלי טיפולי עוצמתי המציע איכות חיים חדשה ושיפור ניכר במצב העור לאורך זמן.
בתחום בריאות הנפש, ועדת הסל אישרה שתי תרופות משמעותיות המיועדות למבוגרים הסובלים מדיכאון מג'ורי (MDD). הראשונה היא אובליטי שנחשבת לפורצת דרך בזכות מהירות פעולתה; בניגוד לתרופות מסורתיות שלוקח להן שבועות להשפיע, האובליטי פועלת על קולטנים מסוג NMDA במוח ויכולה להביא להטבה כבר בתוך שבוע אחד. לצדה אושרה הריאגילה , תרופה המיועדת לחולים שסובלים מדיכאון כחלק מתמונה קלינית מורכבת יותר. הריאגילה פועלת על קולטני דופמין בדרך שונה מהמקובל, והיא יעילה במיוחד בשיפור ה"תסמינים השליליים" של המחלה, כמו חוסר אנרגיה, נסיגה חברתית ואובדן הנאה, ובכך היא מסייעת למטופלים לחזור לתפקוד יומיומי טוב יותר.
בשורה משמעותית להורים ולילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) היא הכנסתה לסל של התרופה גואנפסין (המוכרת בשם המסחרי "אינטוניב"). בניגוד לטיפולים המוכרים כמו ריטלין, הגואנפסין אינו שייך למשפחת הממריצים. התרופה פועלת במנגנון ייחודי המעורר קולטנים ספציפיים במוח, ובכך מסייעת לשיפור הקשב, הזיכרון והשליטה בדחפים. אישור התרופה בדירוג גבוה בוועדה מהווה הצלה עבור ילדים ובני נוער שסבלו מתופעות לוואי קשות מהתרופות הרגילות, או עבור כאלו שהטיפולים הקיימים פשוט לא הועילו להם מספיק.
בשורת ניטור הסוכר הרציף בטכנולוגיית "פלאש" כדוגמת פריסטייל ליברה עולה שלב משמעותי: אם עד כה טכנולוגיה זו הייתה מאושרת במסגרת הסל רק עבור חולי סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים"), כעת היא מתרחבת גם לחלק מחולי סוכרת סוג 2, ובהן נשים הרות. הטכנולוגיה מבוססת על חיישן קטן המוצמד לזרוע ומודד את רמות הסוכר מסביב לשעון.
במקום דקירות האצבע המכאיבות מספר פעמים ביום, המטופל פשוט סורק את החיישן עם הטלפון ומקבל תמונה מלאה של רמות הסוכר ומגמות העלייה או הירידה בזמן אמת. עבור חולי סוכרת סוג 2, ובמיוחד עבור נשים בהיריון שנדרשות לאיזון קפדני במיוחד, מדובר בכלי משנה חיים. היכולת לראות כיצד הגוף מגיב לכל ארוחה או פעילות גופנית ללא צורך בדקירות חוזרות ונשנות, מאפשרת שליטה טובה בהרבה במחלה. האישור החדש מקצר את הדרך לאיזון מיטבי, מונע סיבוכים עתידיים ומעניק למטופלים איכות חיים וחופש שלא הכירו בעבר.
ועדת הסל אישרה החלטה היסטורית המאפשרת להורים נשאי גנים מעלי סיכון לסרטן (כמו מוטציית BRCA לסרטן השד ותסמונת לינץ') לעבור אבחון גנטי טרום-השרשתי (PGT) כחלק מטיפולי הפריה חוץ-גופית. בטכנולוגיה זו, דוגמים תאים מהעובר עוד במעבדה ומוודאים שהוא אינו נושא את המוטציה הגנטית המשפחתית לפני החזרתו לרחם. המהלך הדרמטי הזה מאפשר למעשה "לקטוע את השרשרת": הורים יוכלו להבטיח שילדיהם ייוולדו ללא הסיכון המוגבר למחלה, ובכך למנוע את העברת המוטציות המסוכנות לדורות הבאים.
הוועדה אישרה עוד תרופות רבות למחלות לב, ריאה, סיבוכי סוכרת, מחלות כבד ודרכי מרה, מחלות מעי דלקתיות, חולי כליה ודיאליזה, מחלות עור, עיניים, אורולוגיה, אוסטאופורזיס, למחלות המטולוגיות. בנוסף אושרו גם תרופות למתמודדים עם מחלות נדירות כמו מחלת עור גנטית ותסמונות אנדוקריניות נדירות.
התרעות פיקוד העורף