בעשור האחרון הפך הקנאביס הרפואי לאחת האפשרויות הנפוצות לטיפול במצוקה נפשית, אבל סקירה מדעית מקיפה שפורסמה לאחרונה מציגה תמונה מורכבת הרבה יותר, ולעיתים גם מטרידה ממנה עולה שאין עדויות מספיקות לכך שהקנאביס יעיל להפרעות נפשיות.
הסקירה נערכה על ידי חוקרים מאוניברסיטת סידני, וכללה ניתוח של 54 מחקרים אקראיים מבוקרים שבוצעו לאורך יותר מארבעה עשורים. בסך הכל השתתפו בהם 2,477 נבדקים, רובם גברים בגיל ממוצע של 33. מדובר באחד הניסיונות הרחבים ביותר עד כה לבחון את השפעת הקנאביס על הפרעות נפשיות, והוא פורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry.
במקביל, נרשמה גם עלייה ברורה בסיכון לתופעות לוואי. לפי הנתונים, הסיכוי להופעת תופעות כאלה היה גבוה בכ 75% בקרב מטופלים שקיבלו קנאביס, בהשוואה לאלו שלא. בין התופעות שדווחו ניתן למנות פגיעה בריכוז, תחושת ערפול, החרפה של חרדה ואף הופעת סימפטומים פסיכוטיים.
החוקרים מציינים שהשימוש השגרתי בקנאביס לטיפול בהפרעות נפשיות לעיתים רחוקות מוצדק, ומזהירים שהטיפול עלול לעכב פנייה לאפשרויות טיפול מבוססות יותר, כמו טיפול פסיכולוגי או תרופתי. עם זאת, במספר תחומים נמצאו עדויות ראשוניות להשפעה אפשרית, בהם הפרעות שינה, תסמונת טורט והיבטים מסוימים של הספקטרום האוטיסטי. גם בטיפול בהתמכרות לקנאביס עצמו נרשמה השפעה מסוימת, אך החוקרים מדגישים שמדובר בממצאים מוגבלים שדורשים מחקר נוסף.
מומחים שלא היו מעורבים במחקר מציינים שהעבודה הנוכחית מתמודדת עם מגבלות שהיו נפוצות במחקרים קודמים, שהתבססו לעיתים על דיווחים עצמיים או על נתונים תצפיתיים בלבד. לדבריהם, מדובר בניסיון מקיף יותר לבחון את הקשר בין קנאביס לבין בריאות הנפש בתנאים מבוקרים.
הסקירה מצביעה גם על מגבלות. כמעט מחצית מהמחקרים שנכללו הוגדרו כבעלי סיכון להטיה, בשל בעיות בתכנון או בדיווח. בתוך כך, השונות הגבוהה בין סוגי המוצרים, המינונים ומשך הטיפול מקשה על הסקת מסקנות חד משמעיות.
התרעות פיקוד העורף