אדם ממוצע מייצר במהלך היום בין חצי ליטר לליטר וחצי של גזים, שנפלטים לרוב דרך פי הטבעת. הגזים הללו נוצרים בכמה מסלולים שונים. חלק מהם נבלעים יחד עם האוויר בזמן האכילה, הדיבור או לעיסת מסטיקים, אך הרוב המכריע נוצר בגלל פירוק לא מלא של פחמימות במעי הגס. כשסוכרים ועמילנים שלא התעכלו במלואם במעי הדק מגיעים אל המעי הגס, החיידקים שנמצאים שם מפרקים אותם בתהליך של תסיסה. התהליך הזה מייצר תוצרי לוואי גזיים, ובהם מימן, פחמן דו חמצני ולעיתים גם מתאן. הגזים הללו נאגרים במערכת ומובילים לתחושת נפיחות, לחץ פיזי ולעיתים אף לכאבים חדים. במקרים מסוימים הגזים נספגים חזרה למחזור הדם ונפלטים מהריאות בנשיפה, אך ברוב הזמן הם מוצאים את דרכם החוצה בדרך המוכרת.
המצה, שהיא הסמל המובהק של הפסח, היא למעשה מאפה דחוס מאוד, דל בלחות ובסיבים תזונתיים ועתיר בעמילנים שקשה למערכת לעכל. היא נוטה להיאגר במעי, להאט את תנועתיות מערכת העיכול ולגרום לעצירות קשה. במצב של עצירות נוצרים תהליכים של פירוק שאריות צואה על ידי חיידקים, שבתורם מייצרים גזים כמו מימן ומתאן האחראים לתחושת הנפיחות הבלתי נסבלת. מחקר שפורסם בכתב העת גסטרואנטרולוג'י הסביר שבזמן עצירות חלה עלייה בהצטברות חיידקים מפרקי סיבים שמגבירים את תסיסת המזון במעי, מה שמוביל ישירות לנפיחות ולכאבי בטן.
לא רק המצה אשמה במצב. לחג מצטרפים מנהגים נוספים כמו שתיית משקאות מוגזים בכמות גדולה או לעיסת מסטיקים בין הארוחות. מסטיקים, במיוחד אלו המכילים תחליפי סוכר כמו סורביטול וקסיליטול, גורמים לבליעת אוויר מוגברת תוך כדי הלעיסה ומייצרים גזים בעצמם. מחקר שנערך באוניברסיטת מונאש באוסטרליה העלה שצריכת סורביטול בכמות של 5 גרם ליום בלבד עלולה לגרום לשלשולים, גזים וכאבי בטן אצל אנשים רגישים. גם שתיית משקאות תוססים, כולל סודה או יין מבעבע, מכניסה פחמן דו חמצני אל מערכת העיכול. הגז הזה משתחרר בבטן ויוצר תחושת מלאות מוגזמת. כשמוסיפים לכך את הארוחות המרובות והכבדות של החג, מקבלים מתכון בטוח לתחושת גודש תמידית.
גורם נוסף ומשמעותי הוא אכילה חפוזה. כשאוכלים מהר מידי, שואפים כמויות גדולות של אוויר עם כל ביס שנכנס לפה. המזון מגיע לקיבה כשהוא לא לעוס מספיק, מה שמחייב את הקיבה לעבוד קשה הרבה יותר על הפירוק ומגביר את ייצור החומצה והגזים. כתב העת האמריקני לגסטרואנטרולוגיה פרסם מחקר שבו הודגם שקצב האכילה משפיע באופן ישיר על נפח האוויר בקיבה ועל כמות הגזים שנפלטים לאחר מכן.
גם הלחץ הנפשי שמאפיין את ימי החג, הכולל בישולים, אירוח והתארגנות אינטנסיבית, משפיע על הבטן שלנו. חרדה ומתח מפעילים את מערכת העצבים הסימפתטית שמדכאת את פעילות מערכת העיכול התקינה וגורמת לתנועתיות בלתי סדירה. זהו מעגל קסמים שבו החרדה מחמירה את תסמיני העיכול, והתסמינים הללו מגבירים את תחושת המצוקה. פעילות גופנית קלה או תרגילי נשימה יכולים לסייע בהרגעת המערכת ובהפחתת הנפיחות.
כדי להתמודד עם המצב, צריך קודם כל להקל על העצירות. שתייה מרובה של מים, תזונה עתירת סיבים במידה נכונה, כמו ירקות מבושלים או שזיפים, ופעילות גופנית מתונה מסייעים למערכת להתניע מחדש. חשוב לצרוך סיבים בהדרגה, למרות שתוספת חדה מדי עלולה דווקא להחמיר את המצב בהתחלה. בתוך כך, כדאי לבדוק רגישות למזונות כמו קטניות, מוצרי חלב, בצל ושום שעלולים לעורר נפיחות. ניתן להיעזר בתוספים פרוביוטיים שמאזנים את אוכלוסיית החיידקים. מחקרים מצאו שזנים מסוימים יעילים מאוד בהפחתת נפיחות בקרב הסובלים ממעי רגיז.
אם תחושת הנפיחות מלווה בכאבים חדים, ירידה במשקל או דם בצואה, יש לפנות לבדיקת רופא גסטרואנטרולוג כדי לשלול בעיות חמורות כמו צליאק או מחלות מעי דלקתיות. כדי לעבור את החג בשלום, מומלץ להפחית באכילת מצות, להקפיד על שתיית מים מרובה ולבצע הליכות קלות מדי יום. במקרה של עצירות מתמשכת, ניתן להסתייע בתכשירים כמו אבקת פגלקס או נורמלקס בהתייעצות עם רופא, עד שהיציאות חוזרות לסדרן.
במקרים שבהם התופעה נמשכת מעל 6 שבועות, הרופא עשוי להפנות לבדיקות צואה לאיתור פרזיטים או חיידקים כמו סלמונלה וקמפילובקטר. בדיקות נוספות עשויות לכלול בדיקת דם לצליאק, בדיקת תפקוד הלבלב או בדיקת חלבון קלפרוטקטין המעיד על דלקת במעי. קיימת גם בדיקת נשיפה לזיהוי שגשוג חיידקים במעי הדק, מצב שגורם לגזים חריגים מיד לאחר הארוחות ומצריך טיפול ממוקד.
התרעות פיקוד העורף