התפיסה הציבורית הרווחת גורסת שהמריחואנה היא חלופה בטוחה וטבעית לסיגריות, אבל נתונים רפואיים מצטברים מהשנים האחרונות מציירים תמונה שונה ומטרידה מאוד. מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי רדיולוגי, ובוצע על ידי חוקרים באוניברסיטת אוטווה, השווה בין סריקות סי טי של מעשני מריחואנה לבין מעשני טבק בלבד ואנשים שלא מעשנים כלל. הממצאים היו חד משמעיים, נמצא ששיעורי האמפיזמה, שהיא מחלת ריאות כרונית והרסנית, היו גבוהים משמעותית בקרב מעשני המריחואנה ועמדו על 75% לעומת 67% בקרב מעשני הטבק.
לדברי מומחים, ההסבר לכך טמון בדרך השאיפה הייחודית של צרכני הקנאביס, שנוהגים לשאוף את העשן לעומק הריאות ולהחזיק אותו שם לזמן ממושך, מה שמגביר את השקיעה של חומרים רעילים וזפת ברקמות העדינות. למרות שרבים סבורים שהיעדר החומרים הממכרים המוספים לסיגריות הופך את הקנאביס לבריא, בפועל תוצרי הבעירה של הצמח מכילים פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים בריכוז שגבוה ב 50% מזה שנמצא בסיגריות טבק רגילות.
הסכנה לסרטן הריאות היא כבר לא רק בגדר השערה תיאורטית, אלא חשש מבוסס שנחקר לעומק במרכזים רפואיים מובילים בעולם. מחקר שפורסם בכתב העת האירופי לנשימה מצא שעישון סיגריית מריחואנה אחת גורם לנזק נשימתי המקביל לעישון של בין 2.5 ל 5 סיגריות טבק בבת אחת. הנזק הזה נובע מכך שהעשן של המריחואנה לא עובר סינון יעיל, והוא חם יותר ומלא בחלקיקים מוצקים שחודרים אל נאדיות הריאה. בתוך כך, נמצא שמעשני קנאביס סובלים יותר מדלקות בדרכי הנשימה ומהתעבות של דפנות הסימפונות, מצב שמהווה קרקע פורייה להתפתחות תאים סרטניים לאורך זמן. לדברי מומחים, הקשר שבין מריחואנה לסרטן הריאות מורכב לזיהוי בגלל שרבים מהמשתמשים מערבבים את הצמח עם טבק, אבל גם בקרב אלו שעישנו קנאביס נקי בלבד נצפתה עלייה משמעותית בסמנים ביולוגיים המעידים על נזק גנטי לתאי הריאה.
בתחום הקרדיולוגיה, הממצאים האחרונים מדאיגים לא פחות. מחקר ענק שפורסם בשנת 2024 בכתב העת של איגוד הלב האמריקני, וכלל מעקב אחרי יותר מ 430,000 מבוגרים בארצות הברית, חשף ששימוש יומיומי במריחואנה קשור לעלייה של 25% בסיכון להתקף לב ועלייה של 42% בסיכון לשבץ מוחי. החוקרים ציינו שגם לאחר נטרול גורמי סיכון אחרים כמו שימוש בטבק, אלכוהול או השמנה, הקשר בין הקנאביס לאירועים לבביים נשאר חזק ומובהק. המנגנון הפיזיולוגי מאחורי התופעה קשור לכך שקנבינואידים משפיעים על קולטנים בכלי הדם וגורמים לעלייה מיידית בקצב הלב ולשינויים בלחץ הדם. כשמשתמש מעשן מריחואנה, הלב שלו נאלץ לעבוד קשה יותר בזמן שאספקת החמצן לשריר הלב יורדת בגלל נוכחות הפחמן החד חמצני בדם.
ההשפעות ארוכות הטווח על המוח נבדקו במחקרים שפורסמו בכתב העת לנסט פסיכיאטריה, שם נמצא קשר הדוק בין ריכוז החומר הפעיל טי אייץ סי לבין התפרצות של הפרעות נפשיות חמורות. המחקר הראה שמשתמשים שצורכים מריחואנה בעלת עוצמה גבוהה נמצאים בסיכון גבוה פי 5 לפתח פסיכוזה לעומת אנשים שלא משתמשים בצמח. בתוך כך, נמצא ששימוש קבוע בגיל ההתבגרות גורם לירידה ממוצעת של 8 נקודות במבחני אי קיו, פגיעה שלא תמיד משתפרת גם לאחר הפסקת העישון. לדברי מומחים, המוח האנושי ממשיך להתפתח עד אמצע שנות ה 20, והתערבות חיצונית של חומרים פסיכואקטיביים משנה את החיווט העצבי באזורים האחראים על זיכרון, למידה וקבלת החלטות. למרות שהשימוש הפך למקובל חברתית, הנתונים מראים שהמחיר הקוגניטיבי הוא כבד ומתמשך.
גם מערכת החיסון מושפעת מהחשיפה הקבועה לקנאביס. מחקרים שבוצעו במעבדות של אוניברסיטת קליפורניה הראו שעישון מריחואנה פוגע ביכולת של תאי הדם הלבנים להילחם בזיהומים וחיידקים בריאות. נמצא שמעשני קנאביס נוטים לסבול יותר מזיהומים פטרייתיים ודלקות ריאות ויראליות, בגלל שהחומרים הפעילים מדכאים את התגובה החיסונית המקומית בדרכי הנשימה. השילוב של נזק מבני לריאות יחד עם דיכוי חיסוני הופך את המשתמשים לקבוצת סיכון למחלות נשימתיות קשות. מומחים מדגישים שהעובדה שהצמח מגיע מהטבע לא מעניקה לו חסינות מפני רעילות, ושריפה של כל חומר אורגני ושאיפתו לתוך הגוף היא פעולה שמנוגדת לפיזיולוגיה הבריאה של האדם.
למרות שהדיון הציבורי של אלה שמנסים לקדם עישון גראס חופשי מנפנף את חופש הפרט, הראיות המדעיות מלמדות שהשימוש הפנאי במריחואנה נושא בחובו סיכון רפואי כבד. לדברי מומחים, הכתובת נמצאת על הקיר ובדומה להיסטוריה של עישון הטבק, ייקח זמן עד שהנזקים המצטברים יבואו לידי ביטוי במלוא עוצמתם בסטטיסטיקות של התמותה והתחלואה הלאומית. המדע המודרני כבר לא רואה במריחואנה חומר תמים, וההמלצה הרפואית הגורפת היא להבין שכל שאיפה של עשן קנאביס היא הימור על הבריאות ארוכת הטווח של הריאות, הלב והמוח. אז רגע לפני שאתם מגלגלים גראס, כדאי שתזכרו שהנזק הריאתי והסרטני כתוצאה מעישון מריחואנה מתפתח בשקט לאורך שנים עד שהוא מתפרץ והופך לקטלני.
התרעות פיקוד העורף