הבננה היא אחד הפירות הנפוצים ביותר, אך ערכיה התזונתיים משתנים בהדרגה ככל שהיא מבשילה ועוברת מצבע ירוק לצהוב. במהלך תהליך ההבשלה העמילנים שבה הופכים בהדרגה לסוכרים טבעיים, שינוי שמשפיע על הטעם, על קלות העיכול וגם על רמות הסוכר בדם.
הבננה הירוקה מתאפיינת בתכולה גבוהה של עמילן עמיד - סוג של פחמימה שפועל באופן דומה לסיבים תזונתיים. עמילן זה תורם לבריאות מערכת העיכול, מאט את תהליך העיכול, מסייע לעידוד צמיחת חיידקים מועילים במעי וגם מגביר את תחושת השובע, כך שהוא עשוי לסייע בשליטה על המשקל.
ככל שהבננה מבשילה והופכת לצהובה, כמות העמילן העמיד שבה יורדת, ובמקומו עולה שיעור הסוכרים הטבעיים, ובהם גלוקוז, פרוקטוז וסוכרוז. עם זאת, גם הבננה הצהובה נותרת מקור טוב לסיבים תזונתיים, במיוחד לסיבים מסיסים כמו פקטין, ולצד זאת היא מכילה רכיבים תזונתיים חשובים נוספים.
בכל הנוגע להשפעה על רמות הסוכר בדם, לבננה הירוקה יש מדד גליקמי נמוך יותר בהשוואה לבננה הצהובה, כלומר היא מעלה את רמות הסוכר בדם בקצב איטי יותר. הסיבה לכך היא שהעמילן העמיד מתעכל לאט יותר, בעוד שבבננה הבשלה, שבה יש יותר סוכרים, הספיגה מהירה יותר ולכן גם העלייה ברמת הגלוקוז מהירה יחסית.
עם זאת, בננה צהובה אינה נחשבת לבחירה לא בריאה. היא מספקת אנרגיה זמינה ומהירה בזכות הסוכרים הטבעיים שבה, ובמקביל מכילה יותר נוגדי חמצון ככל שהיא מבשילה. נוסף על כך, היא קלה יותר לעיכול וטעמה מתוק יותר, ולכן עשויה להתאים כחטיף לפני פעילות גופנית או אחריה.
התרעות פיקוד העורף