אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה. מומחים מציינים כי זו אינה הוכחה, ואף לא קרובה לכך. ראשית, למחקר לא הייתה קבוצת ביקורת מתאימה - כלומר, לא נבדקה קבוצה דומה של צעירים בריאים לצורך השוואה. ללא השוואה כזו, קשה לקבוע אם התזונה קשורה למחלה או שמדובר בצירוף מקרים סטטיסטי.
שנית, מדובר במחקר רטרוספקטיבי, הבוחן נתונים בדיעבד ולא עוקב אחר אנשים בריאים לאורך זמן. גישה זו נחשבת חלשה יותר מבחינה מדעית, שכן היא מתקשה להפריד בין סיבה לתוצאה.
מעבר לכך, החוקרים לא מדדו בפועל חשיפה לחומרי הדברה בגופם של המשתתפים, אלא הסתמכו על הערכות כלליות בלבד. כלומר, גם ההשערה לגבי חומרי הדברה נותרת ספקולטיבית לחלוטין.
"הנתונים לא תומכים": הביקורת החריפה של המומחים
הביקורת מצד הקהילה המדעית הייתה מהירה ונוקבת. פרופסור לסטטיסטיקה רפואית מאוניברסיטת יוניברסיטי קולג' לונדון הגדיר את המסקנות כ"מתיחה" והדגיש כי הנתונים אינם תומכים בקשר סיבתי כלשהו. מומחים נוספים ציינו כי הקבוצה שנבדקה קטנה מדי, ושייתכן שהיא פשוט מייצגת אוכלוסייה מודעת לבריאות, ללא קשר למחלה.
יש גם הסבר פשוט יותר לממצאים: צעירים שאינם מעשנים נוטים בממוצע לאכול בריא יותר. לכן, אין זה מפתיע למצוא צריכת ירקות גבוהה יותר דווקא בקרב קבוצה זו, גם אם חלקם חלו. מדובר בדוגמה קלאסית ל"גורמים מתערבים" - משתנים נוספים שמשפיעים על התוצאה.
כאשר בוחנים את כלל המחקרים בתחום, התמונה משתנה לחלוטין. עשרות מחקרים רחבי היקף הראו כי תזונה עשירה בפירות וירקות קשורה דווקא להפחתת הסיכון לסרטן ריאות, או לפחות אינה מעלה אותו.
גם סוגיית חומרי ההדברה מורכבת יותר מהכותרות. חשיפה גבוהה - למשל בקרב עובדים חקלאיים - נקשרה לעלייה בסיכון, אך החשיפה דרך תזונה רגילה נמוכה בהרבה, ואין עדות משכנעת שהיא גורמת לסרטן.
הסערה סביב המחקר מדגישה בעיה רחבה יותר: הפער בין אופן הצגת מחקרים לציבור לבין איכותם בפועל. מחקר קטן ולא מבוקר עלול להפוך במהירות לכותרת דרמטית שמערערת אמון ציבורי. עבור הקוראים, מדובר במסר מבלבל ולעיתים אף מזיק.
התרעות פיקוד העורף