המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Sport and Health Science בחן 59 מחקרים אקראיים מבוקרים שכללו 9,083 משתתפים. החוקרים הפרידו בין שני סוגי התערבויות: אימוני פעילות גופנית לאורך זמן, שנבדקו ב-43 מחקרים, לבין פעילות גופנית חד פעמית וקצרה, שנבדקה ב-16 מחקרים. כל המחקרים עסקו במעשני סיגריות, ולא נמצאו מחקרים שבדקו באופן ישיר גמילה מסיגריות אלקטרוניות.
הממצא החד ביותר נגע לרגעי החשק החריף לעשן. פעילות גופנית בודדת, שנמשכה בין 5 ל-30 דקות, הפחיתה את התשוקה לניקוטין מיד לאחר סיומה. ההשפעה נצפתה גם לאחר 10 דקות, 20 דקות ואף 30 דקות. החוקרים מצאו שההשפעה הייתה חזקה יותר ככל שהפעילות הייתה עצימה יותר: פעילות בעצימות גבוהה הפחיתה את הדחף בצורה הגדולה ביותר, פעילות בעצימות בינונית הייתה יעילה גם היא, ואילו פעילות קלה הראתה השפעה קטנה יותר ולא תמיד מובהקת.
ההסבר האפשרי לכך קשור למנגנונים במוח ובמערכת העצבים. פעילות גופנית משפיעה על מערכות תגמול, מצב רוח וסטרס, בין השאר דרך שינויים בדופמין, סרוטונין, אנדורפינים וקורטיזול. אלו אותן מערכות שמעורבות גם בהתמכרות לניקוטין ובתחושת הרגיעה הזמנית שמעשנים מייחסים לסיגריה. במילים פשוטות, פעילות גופנית עשויה לספק למוח גירוי חלופי שמפחית לזמן קצר את הצורך בניקוטין.
באשר לגמילה ממושכת, התמונה מעודדת אך מתונה יותר. אימוני פעילות גופנית לאורך זמן העלו את הסיכוי להימנעות רציפה מעישון ב-15% בהשוואה לקבוצות ביקורת, ואת הסיכוי להימנעות מעישון במשך שבעה ימים ב-21%. בתוך כך, המחקרים שבדקו את מספר הסיגריות היומי מצאו ירידה ממוצעת של מעט יותר משתי סיגריות ביום בקרב מי ששולבה אצלם פעילות גופנית.
עם זאת, החוקרים נזהרים מלהציג פעילות גופנית כפתרון עצמאי לגמילה. איכות הראיות לגבי הפחתת מספר הסיגריות והפחתת חשק חריף דורגה כבינונית, אבל הראיות לגבי גמילה ממושכת דורגו כנמוכות יותר, בעיקר בגלל שונות גדולה בין המחקרים, הבדלים בסוגי האימונים, משכי ההתערבות, שיטות המדידה וחלק מהמגבלות המתודולוגיות. חלק מהמחקרים הסתמכו על דיווח עצמי של המשתתפים ולא תמיד על אימות ביוכימי, כמו בדיקת פחמן חד חמצני בנשיפה או בדיקות קוטינין.
המשמעות למעשנים היא לא להחליף טיפולים מוכחים בהליכה בפארק. טיפולים תרופתיים כמו תחליפי ניקוטין, ורניקלין או בופרופיון, יחד עם ייעוץ התנהגותי, נותרו מהכלים המרכזיים לגמילה מעישון. אבל פעילות גופנית עשויה להצטרף אליהם ככלי עזר יומיומי, בעיקר כשהדחף מתפרץ באופן פתאומי: אחרי קפה, בעקבות סטרס, בזמן נהיגה, אחרי ארוחה או בהפסקה בעבודה.
היתרון הגדול של פעילות גופנית הוא הזמינות. היא לא דורשת מרשם, לא מחייבת תור לרופא, ויכולה להתבצע כמעט בכל מקום. גם מי שלא בכושר יכול להתחיל בצעדים קטנים: הליכה מהירה סביב הבניין, עלייה במדרגות, רכיבה קצרה על אופניים, אימון קצר מול סרטון, או כמה דקות של תרגילי כוח פשוטים. לפי ממצאי המחקר, אין הכרח להתחיל באימון ארוך. דווקא המענה הקצר לרגע המשבר הוא אחד הממצאים המעשיים ביותר.
החוקרים מציינים שפער מרכזי שנותר פתוח הוא עולם האידוי. למרות העלייה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות, אף אחד מהמחקרים שנכללו בסקירה לא בדק אם פעילות גופנית מסייעת בגמילה מאידוי או בשימוש כפול, גם סיגריות רגילות וגם סיגריות אלקטרוניות. מדובר בחסר משמעותי, במיוחד לאור השימוש הגובר במוצרי ניקוטין בקרב צעירים ומבוגרים.
התרעות פיקוד העורף