אני בן 80 וחש חולשה ועייפות קיצונית שמונעות ממני לתפקד. האם עליי פשוט להשלים עם כך שזה חלק מהגיל?
"חד־משמעית לא. גיל 80 אינו סיבה להרגיש חסר אנרגיה בצורה קיצונית. לפני שמסיקים שמדובר בשינוי נפשי או בדיכאון, חובה לבצע בירור פיזיולוגי מקיף. עייפות כזו יכולה לנבוע מאנמיה, מחוסר בברזל או בוויטמין B12, או מתת־פעילות של בלוטת המגן (התירואיד) – מצבים שניתן לטפל בהם בקלות יחסית. רק אם כל הבדיקות הגופניות והמעבדתיות יוצאות תקינות, יש לשקול היבט רגשי. לעיתים, דיכאון בגיל מבוגר מתבטא בחולשה פיזית וברצון לשכב כל היום. במקרה כזה, חשוב להתאים את הטיפול התרופתי הנכון: אם תרופה מסוימת לא עזרה, ייתכן שמעבר לתרופה הפועלת על מוליכים עצביים נוספים (כמו דופמין ונורפינפרין) יביא לשיפור המיוחל".

אני בת 69, עושה פעילות גופנית מתונה מדי יום, אבל לא מצליחה לרדת במשקל. תמיד אמרו לי שפעילות גופנית היא המפתח לירידה. מה אני עושה לא נכון?
"רבים מופתעים לשמוע שפעילות גופנית כשלעצמה היא כלי לא יעיל במיוחד לירידה במשקל. המפתח האמיתי להרזיה נמצא בצמצום הצריכה הקלורית, או במילים פשוטות 'לסגור את הפה'. הגוף שלנו הוא מכונה הישרדותית מופלאה שהתפתחה במשך מיליוני שנים כדי לשמר אנרגיה. אדם שצועד שעה על הליכון שורף כ־210 קלוריות בלבד – כמות שניתן להחזיר לגוף בשלוש נגיסות מכריך טונה או בבורקס אחד.מעבר לכך, קיים מנגנון ההומאוסטזיס – הנטייה של הגוף לאזן את עצמו. מחקרים מראים שאם תתאמצו מאוד בבוקר, הגוף שלכם 'יחסוך' אנרגיה בשאר שעות היום. פעולות שבדרך כלל שורפות קלוריות, כמו ניקיון הבית, יצרכו פחות אנרגיה כי הגוף מאזן את ההוצאה הכוללת. ספורט חיוני לבריאות הלב והשרירים ולמצב הרוח, אבל אל תצפו ממנו לעשות את עבודת הדיאטה במקומכם".

אני בן 79, אובחנתי עם קרע בגיד הכתף – והכאבים מציקים מאוד. האם כדאי לנתח בגילי, או עדיף לנסות לחיות עם זה?
"זו התלבטות קלאסית. קרע בגיד הכתף נפוץ מאוד בגיל השלישי. הגיד אומנם לא מתאחה מעצמו, אבל הוא יכול לעבור תהליך של 'הצטלקות' שמעלים את הכאב. הניתוח אומנם מתקן את הבעיה הטכנית, אך השיקום שאחריו קשה, כואב ויכול להימשך חצי שנה. אני תמיד מציע לשקול קודם טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה. ההחלטה על ניתוח צריכה להתקבל רק אם הכאב פוגע אנושות באיכות החיים ואם המטופל מוכן נפשית ופיזית למסע השיקומי הארוך. מניסיון אישי, אני בחרתי להימנע מניתוח כזה בכתף בגלל השיקום התובעני".

אני סובלת מיובש קבוע בפה ומתחושה של רוק צמיגי ודביק. מה הסיבה לכך ואיך אפשר להקל את הסבל?
"תחושה של רוק סמיך ולא נעים היא תלונה שכיחה, ולרוב היא נובעת משילוב של גורמים. תרופות רבות ללב או לכאבי עצבים גורמות ליובש בפה כתופעת לוואי. גם צריכה גבוהה של קפאין ואוכל חריף אינה עוזרת. ההמלצה שלי פשוטה אך יעילה: קודם כל, שתו הרבה מים. כדי לעודד את בלוטות הרוק להפריש נוזל דליל יותר, אפשר להשתמש בסוכריות חמוצות או במסטיקים ללא סוכר. במקרים של יובש קיצוני, מריחה של מעט גליצרין נוזלי בתוך הפה יכולה לסכך את המקום ולתת הקלה, במיוחד בלילה. אם התופעה נמשכת, כדאי להיבדק אצל רופא אף־אוזן־גרון כדי לשלול בעיות בבלוטות עצמן".

שמעתי זמזום או צפצוף שבוקע מתוך בית החזה של בעלי באזור שבו מושתל קוצב. האם המכשיר מקולקל, או שמדובר בסכנה מיידית?
"אם יש לכם קוצב לב או דפיברילטור (ICD) ושמעתם ממנו צליל של זמזום או צפצוף – בהרבה מקרים זהו סימן לכך שהמכשיר מנסה 'לדבר' איתכם. לרוב מדובר בהתרעה פנימית על כך שהסוללה חלשה או שיש צורך בבדיקת תקינות של האלקטרודות. אין צורך להיכנס לפאניקה אם אתם מרגישים טוב, אבל בהחלט חובה לפנות למרפאת הקוצבים בהקדם. הרופאים שם יכולים 'לקרוא' את המכשיר מרחוק או בבדיקה פשוטה ולוודא שהכל תקין. זהו מכשיר שנועד להגן עליכם, והצפצוף הוא כנראה הדרך שלו להגיד שהוא זקוק לטיפול טכני קצר".

הרופא המליץ לי על ניתוח קטרקט דחוף בשתי העיניים בבת אחת. האם כדאי למהר, או שאפשר להמתין, אם הראייה שלי עדיין בסדר?
"קטרקט הוא ניתוח בחירה, לא ניתוח חירום. אם רואים היטב במשקפיים, מצליחים לקרוא ואיכות החיים לא נפגעת – אין סיבה לרוץ לחדר הניתוח. המנתח רואה עכירות בעדשה, אבל המדד האמיתי הוא התפקוד שלכם. בנוסף, אני נוקט גישה שמרנית: לעולם לא מציע לנתח את שתי העיניים באותו יום. אף שהניתוח בטוח מאוד, קיים סיכון נדיר לזיהום. אם מנתחים עין אחת, מקסימום יש בעיה בעין אחת. אם חלילה נוצר זיהום בשתי העיניים בו־זמנית, הנזק לראייה עלול להיות בלתי הפיך. עדיף להמתין, לראות שהעין הראשונה החלימה, ורק אז להמשיך לשנייה".

מירידה במשקל ועד חולשה קיצונית: התשובות לכל השאלות הבריאותיות הדחופות

האם מקור החולשה והעייפות הוא בגיל השלישי, למה עושים פעילות גופנית ולא יורדים במשקל ואיך מתמודדים עם יובש קבוע בפה?