המרכז החדש נקרא על שם מיכל וד"ר אברהם כדר, והוקם בעקבות תרומה של כ-22 מיליון שקלים ממשפחת כדר. על פי בית החולים, המערכת כוללת שני תאי לחץ המאפשרים טיפול ב-24 מטופלים בו זמנית.
מיקומו של המרכז במתחם תת קרקעי ממוגן נועד לאפשר המשך פעילות גם בתקופות חירום, נושא שקיבל חשיבות מיוחדת על רקע פעילות מערך השיקום בשיבא מאז פרוץ המלחמה. בישראל קיימים שישה תאי לחץ בחיפה, בהדסה עין כרם בירושלים, בבית החולים שמיר אסף הרופא, בבית החולים איכילוב בתל אביב ובבית החולים יוספטל באילת.
תא לחץ הוא מתקן רפואי סגור שבו המטופל שוהה בתנאי לחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי הרגיל, ונושם חמצן בריכוז גבוה, לעיתים 100% או קרוב לכך. הלחץ הגבוה גורם לכך שכמות גדולה יותר של חמצן תתמוסס בדם, לא רק בתוך כדוריות הדם האדומות, אלא גם בפלזמה.
כך ניתן להעלות את כמות החמצן שמגיעה לרקמות שסובלות ממחסור בחמצן, מצב שמתרחש למשל בפצעים כרוניים, ברקמות שנפגעו מקרינה, בזיהומים מסוימים ובמצבים של פגיעה בכלי הדם.
הטיפול עצמו נעשה בדרך כלל בסדרה של מפגשים. המטופלים נכנסים לתא, הלחץ בתוכו עולה בהדרגה, והם נושמים חמצן באמצעות מסכה או מערכת ייעודית אחרת. במהלך הטיפול הצוות הרפואי עוקב אחר המטופלים ומפקח על הלחץ, משך הטיפול והתגובה הקלינית. משך הטיפול משתנה לפי ההתווייה הרפואית, ובמצבים כרוניים הוא עשוי לכלול סדרה ממושכת של טיפולים יומיים.
ברפואה, טיפול היפרברי מוכר בעיקר בהתוויות שבהן יש בסיס פיזיולוגי ברור להעלאת ריכוז החמצן ברקמות. בין המצבים שנכללו במשך השנים בהתוויות משרד הבריאות נמצאים פצעים קשיי ריפוי, נזקי קרינה מאוחרים לרקמות ולעצמות, זיהומים מסוימים ברקמות רכות, מחלת דקומפרסיה של צוללנים, תסחיף אוויר או גז והרעלת חד תחמוצת הפחמן.
בקופות החולים מופיעות התוויות נוספות במסגרת תנאי הזכאות, בהן פצע סוכרתי, פגיעה בשתלי עור ומתלים, זיהום כרוני בעצם ונמק בראש עצם הירך, בהתאם לקריטריונים רפואיים.
אחת ההתוויות השכיחות יחסית היא פצע קשה ריפוי, בעיקר אצל חולי סוכרת או מטופלים עם הפרעה באספקת הדם לרקמות. במצבים כאלה, פצע קטן עלול להפוך לפצע כרוני שאינו נסגר במשך שבועות או חודשים. מחסור בחמצן ברקמה פוגע ביכולת הגוף לייצר כלי דם חדשים, לבנות קולגן, להפעיל תאי מערכת חיסון ולהילחם בזיהום.
טיפול בתא לחץ לא מחליף טיפול בפצע, איזון סוכרת, אנטיביוטיקה או התערבות כירורגית כשיש צורך בכך, אבל במקרים מתאימים הוא יכול להיות חלק ממערך רחב יותר שמטרתו לשפר את ריפוי הרקמה ולהפחית סיבוכים.
תחום נוסף שבו נעשה שימוש בתא לחץ הוא נזקי קרינה מאוחרים. מטופלים שעברו הקרנות, בעיקר באזורי ראש צוואר, אגן או רקמות רכות אחרות, עלולים לסבול חודשים או שנים לאחר הטיפול מפגיעה בכלי דם קטנים, ירידה באספקת חמצן לרקמות, כאבים, פצעים או פגיעה בעצם. טיפול היפרברי נועד לעודד יצירת כלי דם חדשים ולשפר את תנאי הריפוי באזור שנפגע.
לצד ההתוויות המוכרות, בשנים האחרונות גבר העניין בטיפול היפרברי גם בתחומים אחרים, בהם שיקום נוירולוגי, פגיעות ראש, תסמינים לאחר שבץ ומצבים תפקודיים שונים.
חלק מהתחומים הללו נמצאים במחקר, וחלקם עדיין שנויים במחלוקת מבחינת רמת ההוכחה המדעית והכללתם בסל הבריאות. זו אחת הסיבות לכך שמשרד הבריאות הזהיר בעבר מפני טיפולים בתאי לחץ שאינם בעלי רישיון, בעיקר במסגרות פרטיות שמציעות טיפול למגוון רחב של מצבים בלי פיקוח מספק או בלי התוויה מוכרת.
הפעלת תא לחץ דורשת בקרה רפואית וטכנית הדוקה. שינויי לחץ עלולים לגרום לכאבי אוזניים, פגיעה באוזן התיכונה או בסינוסים, ובמקרים נדירים יותר גם לסיבוכים הקשורים בחמצן בריכוז גבוה. בשל כך המטופלים עוברים הערכה לפני הטיפול, ובמהלכו נדרש צוות מיומן שמכיר את הסיכונים, ההתוויות והמצבים שבהם יש להימנע מטיפול או להתאימו למטופל.
הקמת המרכז בשיבא עשויה להרחיב את זמינות הטיפול ההיפרברי במרכז הארץ, במיוחד עבור מטופלים מאושפזים ומטופלים שיקומיים הזקוקים לשילוב בין טיפול בפצע, שיקום, כירורגיה, זיהומולוגיה, אנדוקרינולוגיה ורפואה היפרברית. בשיבא מציינים שהמרכז צפוי להשתלב בהמשך גם בפעילות מחקרית.
התרעות פיקוד העורף