היערכות לאבולה בישראל
אחד הדיונים התקיים במסגרת רשות האשפוז העליונה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, ודיון נוסף נערך בצוות לטיפול במגפות. הדיונים עסקו בין השאר בזיהוי מוקדם של חולים, העברת מידע לנוסעים, ציוד המיגון הנדרש לצוותים, פינוי אפשרי של חולה חשוד ובתי החולים שיוכלו לקלוט אותו בתנאי בידוד.
על פי הודעת המשרד, בימים הקרובים צפויות להתפרסם הנחיות מקצועיות לצוותים הרפואיים ולבתי החולים הרלוונטיים. ההנחיות אמורות לכלול את הקריטריונים להגדרת מקרה חשוד, אופן התמגנות הצוותים, בידוד המטופל, נטילת דגימות, העברתן למעבדה ודיווח לגורמי בריאות הציבור.
כוננות בבתי החולים
ציוד ייעודי כבר חולק לבתי החולים, ובכלל זה חליפות מיגון ואמצעים המיועדים לטיפול במחלות מידבקות בעלות סיכון גבוה. לא נמסר אילו בתי חולים הוגדרו לקליטת חולה חשוד, מה היקף הציוד שחולק, כמה אנשי צוות עברו הכשרה מעשית או בתוך כמה זמן ניתן יהיה להפעיל את מערך הבידוד במקרה אמת.
המשרד מסר שהוא מקדם גם הקמת מתחמים ייעודיים לטיפול במקרים שבהם עולה חשד למחלה מידבקת מסוכנת. בשלב זה לא פורסמו מיקום המתחמים, לוח הזמנים להקמתם או השאלה אם מדובר ביחידות קבועות, במבנים זמניים או בהתאמת מתחמים קיימים בבתי החולים.
אזהרת מסע לאפריקה
חלק מרכזי בהיערכות מתמקד בנוסעים השבים לישראל. המשרד מגבש מנגנון להעברת מידע לנוסעים המגיעים ממדינות שבהן קיימת תחלואה פעילה, כדי שיוכלו לזהות תסמינים ולדווח בזמן. לא נמסר אם המידע יינתן בנמל התעופה, באמצעות הודעות לטלפון הנייד, דרך חברות התעופה או במסגרת תשאול של נוסעים שמגיעים ממדינות הסיכון.
משרד הבריאות ממליץ להימנע מנסיעות לא חיוניות לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ולאוגנדה, ובפרט לאזורים שבהם קיימת תחלואה פעילה. מי שנדרש להגיע לאזורים אלה מתבקש לפנות לפני הנסיעה למרפאת מטיילים לקבלת ייעוץ פרטני בהתאם למסלול, למטרת הנסיעה ולמשך השהייה.
התסמינים - והנחיות חשובות
ישראלים ששבו מקונגו או מאוגנדה, ובמיוחד מאזורים שבהם ידועה תחלואה פעילה, נדרשים לעקוב אחר מצבם במשך 21 ימים ממועד החזרה. זהו פרק הזמן המרבי המקובל לדגירת המחלה. אדם שמפתח חום, חולשה חריגה, כאבי שרירים, כאב ראש, כאב גרון, הקאות, שלשולים, כאבי בטן או דימום בלתי מוסבר נדרש להישאר בבית, להימנע ממגע עם אחרים וליצור קשר טלפוני מיידי עם מוקד משרד הבריאות.
כבר בשיחה הראשונה יש לציין במפורש את השהייה באזור שבו קיימת תחלואת אבולה. אין להגיע באופן עצמאי למרפאה, לחדר מיון או למוקד רפואי בלי תיאום, מאחר שהגעה לא מתוכננת עלולה לחשוף מטופלים ואנשי צוות לפני שננקטו אמצעי מיגון ובידוד.
התפשטות מהירה של אבולה
לפי העדכון הרשמי האחרון שפרסם מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי ב-3 ביוני, בקונגו אושרו 344 חולים, בהם 60 שמתו. המקרים אותרו ב-24 אזורי בריאות בשלושה מחוזות: איטורי, צפון קיוו ודרום קיוו. באוגנדה אושרו 15 חולים ומקרה מוות אחד. חלק מהחולים נדבקו בקונגו ועברו את הגבול, אבל באוגנדה תועדו גם הדבקות הקשורות למגע עם חולים ולטיפול רפואי.
אחד החולים, תושב קונגו, שהה באיחוד האמירויות לפני שהגיע לאוגנדה. ארגון הבריאות העולמי מסר שהוא פועל עם רשויות הבריאות בשתי המדינות כדי לבדוק אם נוסעים נוספים נחשפו אליו במהלך מסעו. אזרח אמריקני שעבד כרופא בקונגו נדבק במהלך טיפול בחולים והוטס בבידוד לגרמניה. הוא שוחרר מבית החולים בברלין ב-7 ביוני לאחר שהחלים.
הערכת הסיכון של ארגון הבריאות העולמי נותרה ללא שינוי: סיכון גבוה מאוד בתוך הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, סיכון גבוה למדינות האזור וסיכון נמוך ברמה העולמית. עם זאת, המעקב אחר מגעים בקונגו עדיין חלקי. לפי הארגון, בתחילת יוני אותרו רק כ-45% מהמגעים של החולים, בעוד שנדרש מעקב אחר יותר מ-90% מהם כדי לקטוע שרשראות הדבקה ביעילות. הלחימה, תנועת פליטים, גבולות יבשתיים פתוחים וחוסר אמון של חלק מהקהילות ברשויות מקשים על פעולות האיתור והבידוד.
איך נדבקים באבולה?
הזן המעורב בהתפרצות הנוכחית הוא בונדיבוגיו, אחד ממיני נגיפי האבולה שעלולים לגרום למחלה קשה. בשונה מזן זאיר, שנגדו קיימים חיסונים וטיפולים ייעודיים, אין כיום חיסון מאושר או טיפול אנטי נגיפי ייעודי נגד בונדיבוגיו. הטיפול מבוסס בעיקר על מתן נוזלים, תיקון הפרעות במלחים, תמיכה בלחץ הדם ובמערכות הגוף וטיפול בזיהומים או בסיבוכים נלווים.
אבולה לא עוברת בדרך כלל באוויר כמו חצבת, שפעת או קורונה. אדם שנדבק לא נחשב מידבק לפני הופעת התסמינים. ההעברה מתרחשת בעיקר במגע ישיר של עור פגוע או ריריות עם דם, קיא, שלשול, רוק, זרע או נוזלי גוף אחרים של חולה תסמיני, או במגע עם מחטים, בגדים, מצעים וחפצים שזוהמו בהפרשות. צוותים רפואיים ובני משפחה המטפלים בחולים ללא ציוד מיגון נמצאים בסיכון מוגבר.
התרעות פיקוד העורף