אחת הטעויות הנפוצות היא האכלת יתר. הורה שרואה פליטה עשוי לחשוב שהתינוק "איבד את כל הארוחה" ולתת מייד עוד בקבוק. כך נוצרת קיבה מלאה מדי, שמגדילה את הסיכוי לעוד פליטה. אם התינוק רגוע אחרי הפליטה, לא תמיד צריך להשלים אוכל. חשוב להסתכל על המדדים האמיתיים: עלייה במשקל, חיוניות, מספר חיתולים רטובים ודפוס האכילה לאורך יממה.
אפשר להפחית פליטות באמצעות צעדים פשוטים: האכלה רגועה יותר, הפסקות קצרות, הימנעות מהאכלה בכוח, החזקה זקופה למשך זמן קצר אחרי האוכל, ובדיקת התאמת זרימת הפטמה בבקבוק. אין להשכיב תינוק לישון על הבטן או על הצד כדי "לטפל בריפלוקס". שינה בטוחה היא על הגב, על מזרן קשיח ושטוח, ללא כריות, שמיכות רכות או אביזרי תמיכה.
תרופות נגד חומצה אינן פתרון שגרתי לפליטות רגילות. הן שמורות למצבים רפואיים מוגדרים, לאחר בדיקת רופא. שימוש מיותר בתרופות עלול לחשוף תינוקות לתופעות לוואי בלי תועלת ממשית. גם הסמכת מזון או מעבר פורמולה לא צריכים להתבצע באופן אוטומטי, אלא לפי גיל, מצב רפואי והנחיית איש מקצוע.
הסימן המלחיץ ביותר הוא הקאה בקשת, בעיקר אם היא חוזרת על עצמה, במיוחד בתינוק צעיר. גם הקאה ירוקה, דמית או מלווה בישנוניות, חום, התייבשות או ירידה במשקל מחייבת פנייה דחופה. תינוק שפולט אבל מחייך, אוכל, גדל ומרטיב חיתולים, לרוב צריך בעיקר סבלנות, כביסה זמינה והרבה פחות אשמה הורית.
סימני אזהרה כלליים שמחייבים תמיד פנייה למיון:
התרעות פיקוד העורף