הניתוח שביצע משרד הבריאות בחן את שיעור התחלואה לאחר גלי חום בישראל. מהממצאים עולה שעלייה של כ-50% במקרי השבץ המוחי נרשמה עד שלושה ימים לאחר גל חום, ובמקביל נמצאה עלייה של כ-40% במספר התקפי הלב לאחר אירועי חום קיצוניים. הנתונים נאספו במסגרת פעילות משרד הבריאות להערכת ההשפעות הבריאותיות של שינויי האקלים על האוכלוסייה בישראל.
הקשר בין חום קיצוני למחלות לב
המשמעות אינה שכל אדם שנחשף לגל חום ילקה בהתקף לב או בשבץ. מדובר בעלייה בשיעור האירועים בכלל האוכלוסייה, כאשר עיקר הסיכון מתרכז באנשים מבוגרים, חולי לב, חולי כלי דם, אנשים עם יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כליה, עודף משקל משמעותי ואנשים הנוטלים תרופות שעלולות להגביר התייבשות או לפגוע ביכולת הגוף לווסת את חום הגוף.
הקשר בין חום קיצוני לבין מחלות לב וכלי דם מוכר היטב ברפואה, אבל בשנים האחרונות הוא נחקר לעומק בעקבות העלייה בתדירותם ובעוצמתם של גלי החום בעולם. כשחום הסביבה עולה, הגוף מפעיל מנגנוני קירור שמטרתם לשמור על טמפרטורת גוף תקינה. כלי הדם בעור מתרחבים כדי לפלוט חום, וקצב ההזעה עולה במטרה לקרר את הגוף באמצעות אידוי.
הסיכון בהזעה ממושכת
עלייה בהתקפי לב ושבץ מוחי אחרי גל חום
הממצאים מישראל אינם חריגים. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים גדולים מאירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אסיה, שהראו שוב ושוב שגלי חום מלווים בעלייה באשפוזים עקב התקפי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, הפרעות קצב ותמותה ממחלות לב וכלי דם. חלק מהמחקרים מצאו שגם לאחר שהטמפרטורות חוזרות לרדת, העלייה בתחלואה נמשכת עוד מספר ימים, ככל הנראה בשל ההשפעה המצטברת של העומס הפיזיולוגי על הגוף.
בתוך כך, אירופה מתמודדת בימים אלה עם אחד מגלי החום החריגים ביותר שנרשמו בשנים האחרונות. במדינות רבות נמדדות טמפרטורות המתקרבות ל-40 מעלות ואף מעבר לכך, בעוד ששירותי הבריאות נערכים לעומסים כבדים בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות. הרשויות במדינות שונות פרסמו התרעות לציבור, פתחו מרכזי קירור עירוניים, הגבילו עבודה בשעות החמות והמליצו לאוכלוסיות בסיכון להימנע ככל האפשר מחשיפה ממושכת לשמש.
מסוכן גם בלילה
גלי החום הופכים שכיחים וחזקים יותר על רקע התחממות כדור הארץ. הקונצנזוס המדעי קובע שהגורם המרכזי להתחממות ארוכת הטווח הוא העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה, בעיקר כתוצאה משריפת דלקים מאובנים, תעשייה, תחבורה ושינויים בשימושי קרקע. גזים אלה לוכדים חלק מהחום הנפלט מכדור הארץ ומגבירים את אפקט החממה הטבעי.
אבל עוצמתם של גלי החום מושפעת גם מגורמים נוספים. שינויים בזרם הסילון, התחממות האוקיינוסים, דפוסי זרימת אוויר, מערכות לחץ גבוה ממושכות ותנודות טבעיות במערכת האקלים עשויים להעצים אירועי חום מסוימים ולהאריך את משכם. לכן כל גל חום נובע משילוב של התחממות הרקע העולמית עם תנאים מטאורולוגיים מקומיים.
משרד הבריאות מתכונן למזג אוויר חריג
על רקע הממצאים, משרד הבריאות מרחיב את פעילות תחום רפואת האקלים. במסגרת זו מתוכננת הרחבת הניטור של תחלואה הקשורה לאירועי אקלים קיצוניים, במטרה לזהות בזמן אמת עליות חריגות בתחלואה ולהיערך טוב יותר מבחינת מערכת הבריאות. הכוונה היא לשלב בעתיד נתוני מזג אוויר עם נתוני תחלואה, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר ולאפשר היערכות של בתי החולים, קופות החולים, הרשויות המקומיות ושירותי הרפואה בקהילה.
העבודה בתחום רפואת האקלים צפויה לכלול גם הרחבת ההסברה לציבור, פיתוח הנחיות רפואיות לאירועי אקלים קיצוניים, שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ועם גופים ממשלתיים נוספים, והמשך המחקר על השפעת שינויי האקלים על מגוון מחלות, מעבר למחלות לב וכלי דם בלבד.
התרעות פיקוד העורף