לתינוקות יש רפלקס מציצה טבעי. מציצה אינה רק דרך לאכול, אלא גם דרך להירגע. לכן מוצץ יכול לעזור לתינוקות מסוימים להירדם, להירגע בין ארוחות ולהפחית אי שקט. בהמלצות לשינה בטוחה מופיע לעיתים שימוש במוצץ בזמן השכבה, לאחר שההנקה התבססה אצל תינוק יונק, כחלק מצעדים שעשויים להפחית סיכון למוות בעריסה. עם זאת, אין להכריח תינוק לקחת מוצץ, ואין צורך להחזיר אותו שוב ושוב אם הוא נפל אחרי שהתינוק נרדם.
החשש המרכזי אצל הורים מניקים הוא שהמוצץ "יקלקל" את ההנקה. החשש הזה רלוונטי בעיקר בימים הראשונים, כשעדיין מבססים תפיסה טובה של השד, ייצור חלב ועלייה במשקל. לכן אצל תינוק יונק, ובמיוחד כשיש קושי בהנקה, רצוי להתייעץ עם יועצת הנקה או רופא לפני שימוש קבוע במוצץ. אצל תינוק שכבר יונק היטב ועולה במשקל, שימוש מושכל במוצץ לרוב לא צריך להפוך לדרמה.
הבעיה מתחילה כשהמוצץ מחליף אוכל, בדיקה או מענה אמיתי לצורך. תינוק רעב לא צריך מוצץ במקום ארוחה. תינוק עם חום לא צריך מוצץ במקום מדחום. תינוק שבוכה באופן חריג לא צריך שיסתמו לו את הפה, אלא שיבדקו מה קורה. מוצץ הוא כלי הרגעה, לא כלי להשתקה.
ומה עם השיניים? שימוש ממושך מאוד במוצץ, בעיקר מעבר לגיל הפעוטות, עלול להשפיע על מנשך ועל התפתחות השיניים והלסת. אצל תינוק צעיר אין צורך להיבהל מכך, אבל כבר בשנה השנייה לחיים כדאי להתחיל לחשוב על צמצום הדרגתי, בהתאם למצב הילד ולהמלצת רופא הילדים או רופא השיניים.
המוצץ לא צריך להפוך למבחן הורות. יש תינוקות שאוהבים אותו, יש כאלה שמסרבים בתוקף, ושניהם תקינים. אם הוא עוזר להרגיע בלי לפגוע באכילה, בשינה ובבטיחות, אפשר להשתמש בו. אם הוא יוצר יותר מאבקים מהקלה, אפשר גם לוותר.
התרעות פיקוד העורף