ההבדל החשוב ביותר בין קרוטנמיה לצהבת נמצא בעיניים. בצהבת אמיתית, שנגרמת מעלייה בבילירובין, גם לובן העיניים הופך צהוב. בקרוטנמיה, הלחמיות נשארות לבנות. לכן ילד עם עור כתמתם אך עיניים לבנות, מצב כללי טוב וללא סימני מחלה, מתאים יותר לתמונה של עודף קרוטן תזונתי. ועדיין, כשיש ספק, רופא צריך לבדוק.
התופעה שכיחה במיוחד אצל תינוקות ופעוטות. בגילאים אלה התפריט לעיתים מצומצם וחוזר על עצמו, ומחיות גזר, בטטה ודלעת נחשבות נוחות, מתוקות וקלות לעיכול. גם ילדים גדולים יותר ומבוגרים ששותים מיץ גזר מדי יום, או מקפידים על דיאטה עשירה מאוד בירקות כתומים, יכולים לפתח שינוי דומה.
חשוב להרגיע: קרוטנמיה תזונתית בדרך כלל אינה מסוכנת. בניגוד לעודף ויטמין A מתוספים, בטא קרוטן ממזון אינו הופך ללא גבול לוויטמין A פעיל ולכן הסיכון להרעלה ממנו נמוך בהרבה. הבעיה היא בעיקר אסתטית ומבהילה. הצבע דוהה בהדרגה לאחר שמפחיתים את כמות המזונות העשירים בקרוטן.
אין סיבה להוציא גזר מהתפריט. להפך, גזר הוא ירק מצוין. הוא מכיל סיבים, ויטמינים, נוגדי חמצון ומעט קלוריות יחסית. הבעיה מתחילה כשמזון אחד, בריא ככל שיהיה, משתלט על הצלחת. תזונה טובה לילדים ולמבוגרים צריכה להיות מגוונת בצבעים, מרקמים ומקורות תזונתיים. במקום להגיש שוב ושוב מחית כתומה, אפשר לגוון עם קישוא, אפונה, שעועית ירוקה, אבוקדו, עדשים, פירות וירקות אחרים בהתאם לגיל ולהנחיות. גם אצל מבוגרים, כוס מיץ גזר גדולה מדי יום אינה בהכרח עדיפה על אכילת ירקות מגוונים בשלמותם.
המסר להורים פשוט: עור כתום אצל ילד שאוכל הרבה גזר הוא לרוב תופעה שפירה, אבל לא מתעלמים לגמרי. בודקים את העיניים, את מצבו הכללי ואת התזונה. אם הילד מרגיש טוב והלחמיות לבנות, סביר שמדובר בעודף פיגמנט ולא במחלה מסוכנת. אם יש ספק, בדיקת רופא קצרה עדיפה על חרדה ממושכת.
התרעות פיקוד העורף