"ללא סוכר", "ללא תוספת סוכר" ו"דיאט" הם לא אותו דבר. גם סוכר שלא מרגיש לנו מתוק עדיין יכול להופיע בטבלת הערכים, וגם תחליפי סוכר אינם כולם זהים. הנה חמש טעויות שכדאי להכיר.
אלה שתי הגדרות שונות לגמרי. מוצר שמסומן "ללא תוספת סוכר" הוא מוצר שלא הוסיפו לו סוכרים לצורך המתקה. אבל זה לא אומר שאין בו סוכר בכלל. לדוגמה, ריבה ללא תוספת סוכר עדיין מכילה את הסוכרים הטבעיים של הפרי, ומוצר חלב ללא תוספת סוכר עדיין מכיל את הסוכר הטבעי של החלב.
חושבים שלקטוז לא נחשב סוכר כי הוא כמעט לא מתוק
מניחים שהמילה "דיאט" אומרת כמה סוכר יש בגלידה
גם זו טעות נפוצה. המילה "דיאט" אינה אומרת בהכרח "ללא סוכר", והיא גם אינה מספרת לנו לבדה כמה פחמימות או כמה סוכרים יש במוצר. מדובר במוצר שהרכבו שונה ממוצר ההשוואה הרגיל לפי התנאים החלים על הסימון הרלוונטי. לכן צריך לבדוק מה בדיוק הופחת או הוחלף. יכול להיות שהפחיתו סוכר והשתמשו בממתיקים, יכול להיות שהערך הקלורי נמוך יותר, ויכול להיות שהמוצר עדיין מכיל לקטוז ופחמימות אחרות.
נבהלים מהמילים "סוכרים כוהליים"
סוכרים כוהליים, שנקראים גם רב-כוהלים או פוליאולים, הם פחמימות בעלות טעם מתוק שמשמשות כתחליף לסוכר. בין הנפוצים אפשר למצוא מלטיטול, סורביטול, קסיליטול ואריתריטול (אין קשר לאלכוהול שביין, בבירה או במשקאות חריפים).
הגוף לא מתייחס לכולם באותה צורה. חלקם נספגים במידה משמעותית יותר וחלקם כמעט שלא, ולכן גם התרומה הקלורית וההשפעה על רמת הסוכר בדם שונות מסוג לסוג. באופן כללי הם גורמים לעלייה מתונה יותר ברמת הסוכר לעומת סוכר רגיל, אבל לא נכון להתייחס לכל המוצרים שמכילים אותם כאילו אין להם שום השפעה.
אבל כדאי לדעת - יש גם צד פחות נעים: חלק מהרב-כוהלים אינם נספגים במלואם במעי הדק. בכמות גדולה הם עלולים לגרום לגזים, נפיחות, כאבי בטן או שלשול. במוצרים שמכילים כמות גבוהה של רב-כוהלים נדרשת (מבחינת החוק) גם אזהרה על אפשרות לפעילות מעיים מוגברת.
מסתכלים על המספרים ל-100 גרם ושוכחים כמה באמת אוכלים
בסופו של דבר, הכמות שאנחנו אוכלים חשובה לא פחות מהמספרים שעל האריזה. טבלת הערכים בישראל מוצגת בדרך כלל ל-100 גרם, כדי שאפשר יהיה להשוות בין מוצרים בצורה אחידה. אבל 100 גרם אינם בהכרח המנה שאנחנו אוכלים בפועל. אם בגביע יש 300 גרם ואוכלים את כולו, צריך לחשב את כמות הקלוריות, הפחמימות והסוכרים בהתאם.
הנקודה הזאת חשובה במיוחד בסוכרת ובטרום-סוכרת. לא מספיק להסתכל רק על "מתוכן סוכרים". כדאי לבדוק את סך הפחמימות במנה האמיתית שאוכלים, כי גם עמילנים וסוגים אחרים של פחמימות משפיעים על רמת הסוכר בדם.
גם גלידה שמכילה פחות סוכר מהגרסה הרגילה אינה בהכרח מוצר שאפשר לאכול ממנו ללא הגבלה.
מעשית: פרשת גולדה העלתה לכותרות שאלה שנוגעת בעצם להרבה מאוד מוצרים על המדף. הטעות היא לנסות להבין את כל המוצר ממילה אחת בחזית האריזה. "ללא סוכר", "ללא תוספת סוכר" ו"דיאט" מתארים דברים שונים. לקטוז הוא סוכר טבעי וצפוי במוצרי חלב, רב-כוהלים אינם אלכוהול וגם אינם זהים לסוכר רגיל, ובסופו של דבר צריך להביא בחשבון גם את הכמות שאוכלים. טבלת הערכים ורשימת הרכיבים נותנות תמונה הרבה יותר טובה מהכותרת הגדולה שעל האריזה.
התרעות פיקוד העורף