השלב הניסויי (פיילוט) הראשון התקיים לאחרונה בירושלים בקרב כ-40 נשים יוצאות החברה החרדית, והמטרה היא להרחיב את המודל גם לנשים במעגל הזנות ולאוכלוסיות נוספות המתמודדות עם חסמי נגישות לרפואה. במסגרת הפרויקט מגיע צוות רפואי אל הנשים, מקיים שיח פתוח על בריאות מינית, מפריך מיתוסים סביב החיסון, עונה על שאלות, ובסיום גם מחסן במקום.
במקביל להשתתפותה בסיורי רחוב של מאוחדת, שנועדו להכיר מקרוב את האתגרים של אוכלוסיות קצה בקבלת שירותי רפואה נולד הרעיון שלא להסתפק בהסברה, אלא לאפשר לנשים להתחסן במקום. היוזמה הוגשה לקרן בריאה - קרן התומכת במיזמים לקידום בריאות נשים והנגשת שירותי רפואה לאוכלוסיות מוחלשות - ונבחרה כאחד מהפרויקטים שיזכו לליווי מקצועי ומענק לפיתוח.
בקרוב גם לגברים
המפגש הראשון התקיים בחודש יוני ב"חצר של יודה" בירושלים - מרכז חברתי לצעירים יוצאי החברה החרדית. כ-40 נשים השתתפו במפגש, במהלכו קיבלו הסבר על נגיף הפפילומה, על החיסון, על מחלות המועברות במגע מיני ועל אמצעי מניעה ולאחר מכן יכולות להתחסן במקום. לדברי ד"ר זל, נשים רבות שגדלו בחברה החרדית כלל לא נחשפו למידע בנושא: "בחלק מהמקומות החיסון נתפס כקשור למתירנות מינית ולכן לא תמיד מביאים אותו לבתי הספר. בנוסף הורים רבים לא יודעים שהוא קיים ונמצא בסל עד גיל 26 בחינם. היעדר חינוך מיני והיעדר מידע יוצרים פגיעות גדולה יותר".
הפרויקט מיועד לנשים בקבוצות סיכון שונות, בהן יוצאות החברה החרדית, נשים במעגל הזנות ונשים המתמודדות עם חסמים חברתיים או כלכליים. השאיפה היא להרחיב אותו בהמשך גם לאוכלוסיות נוספות ובמאוחדת כבר מתכננים את השלב הבא: שילוב בדיקות פאפ עצמיות לנשים מעל גיל 25 ובהמשך גם הרחבת המודל לגברים, שכן נגיף הפפילומה עלול לגרום לסוגי סרטן שונים אצל גברים ולהדביק נשים במהלך מגע מיני.
"אף אחד מאיתנו אינו יכול לנבא מי יהיו הפרטנרים שלנו ליחסי מין"
מחקרים מראים כי חינוך מיני דווקא אינו מעודד התחלת קיום יחסי מין בגיל צעיר, אלא להפך - הוא תורם לקבלת החלטות מושכלת יותר, מפחית תחלואה במחלות מין ומאפשר לנשים להבין שיש להן בחירה. "אף אחד מאיתנו אינו יכול לנבא את העתיד. אנחנו לא יודעים מה יהיו נסיבות החיים, מי יהיו הפרטנרים שלנו, או אם, חלילה נחווה פגיעה מינית. לכן ההחלטה להתחסן צריכה להתבסס על ההגנה על הבריאות בעתיד. מה גם שמדובר בחיסון מאוד בטוח וכמעט ללא תופעות לוואי", מדגישה ד"ר זל. "המודל הזה הוא פיילוט שאפשר ליישם כמעט בכל מקום. מניעה מתחילה הרבה לפני החיסון עצמו - במידע, באמון, בנגישות ובמפגש עם הנשים במקום שבו הן נמצאות. כשמנגישים את המידע, את הייעוץ ואת החיסון באותו מקום ובאותו זמן, הרבה יותר נשים מקבלות הזדמנות אמיתית לשמור על הבריאות שלהן".
אחד המרכיבים הייחודיים בפרויקט הוא האפשרות לקבל מענה אישי גם אחרי ההרצאה. "אחרי שסיימנו נשארתי במקום, ואז התחיל החלק הכי משמעותי", מספרת ד"ר זל. "נשים ניגשו אליי אחת אחת ושאלו שאלות שלא היו מעזות לשאול בקבוצה. הן קיבלו תשובות מקצועיות במקום, בלי לחפש מידע ברשת או להסתמך על שמועות". אבל החידוש הגדול ביותר הוא הסרת חסמי הנגישות. במקום שנשים יצטרכו לקבוע תור, להגיע למרפאה, להוציא התחייבויות או לרכוש את החיסון ולהגיע שוב - הכול מתבצע באותו מפגש: "גם כשחיסון ניתן בחינם, עצם הצורך להיכנס לאפליקציה, לקבוע תור או להבין איך מתקדמים עלול להפוך לחסם. אנחנו פשוט מורידים את כל המחסומים האלה. שעה אחרי ההרצאה הן כבר יכולות להתחסן. התוצאות הראו לנו שהבעיה היא לא ההיענות לחיסון, אלא הנגישות להזדמנות להתחסן".
התרעות פיקוד העורף