הפיגמנטים שמעניקים לסלק את צבעו העז נקראים בטלאינים, והבולט שבהם הוא בטנין. אצל חלק מהאנשים, הפיגמנט אינו מתפרק לחלוטין במערכת העיכול, נספג או עובר דרך המעי, ומופרש בשתן או בצואה. התוצאה יכולה להיות שינוי צבע דרמטי, לפעמים שעות לאחר האכילה ולעיתים ביום למחרת.
הדרך הפשוטה לבדוק קשר היא לשאול מה נאכל ב-24 עד 48 השעות האחרונות. אם הסלק היה שם, אין תסמינים נוספים והצבע נעלם במהירות, סביר שמדובר בתופעה תזונתית. אם הצבע נמשך, מחמיר או מופיע בלי סלק, יש מקום לבדיקת שתן או בירור רפואי.
יש אנשים שחווים אחרי סלק גם שינוי בצבע השתן וגם יציאות רכות יותר. בדרך כלל זו אינה בעיה. אבל כמו תמיד, מינון משנה. אכילת כמות גדולה מאוד של סלק או שתיית מיץ סלק מרוכז עלולות לגרום אי נוחות במערכת העיכול, במיוחד אצל מי שרגיש לסיבים או לסוכרים מסוימים.
אצל ילדים התופעה יכולה להבהיל במיוחד את ההורים. אם ילד אכל סלק בגן או בבית והשתן ורדרד, והוא מרגיש טוב, ללא חום, כאב או צריבה, אפשר לעקוב. אם יש תסמינים של זיהום בדרכי השתן, כאבי בטן, הקאות או דם שנראה נמשך מעבר לזמן סביר, יש לפנות לרופא ילדים.
הסלק לא מסוכן בגלל צבעו. להפך, הצבע הוא חלק מהעושר התזונתי שלו. אבל הוא מלמד שיעור חשוב: לפעמים מזון משנה את מה שאנחנו רואים בשירותים, ולפעמים הגוף באמת מאותת על בעיה. ההבדל נמצא בהקשר, בתסמינים ובשאלה האם הצבע נעלם כשהסלק יוצא מהתפריט.
התרעות פיקוד העורף