במלר"ד בדקו את מדדי הגוף שלו, שהתבררו כתקינים. "כל המדדים החיוניים, כמו סוכר, דופק, לחץ דם, נשימה וסטורציה היו בהתאם לגילו", סיפרה מיטל כהן, מנהלת האחיות במלר"ד. "מצד שני, ההתנהגות שלו בהחלט הייתה חריגה. הפער הזה בלט מהר מאוד".
למרפאה הוזעק במהירות צוות ניידת טיפול נמרץ והוא פונה למרכז הרפואי אסותא בעיר. בבדיקות שנערכו לו התבררה הסיבה לכך שהוא לא התעורר: התברר כי הוא הצליח להגיע לתרופה פסיכיאטרית בשם אטומין, או בשמה הלטיני CLOTIAPIN.
מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית חזקה ובעלת השפעה מרגיעה עמוקה, שמיועדת למבוגרים. גופם של ילדים מתחת לגיל 16 רגיש אליה במיוחד, ומנת יתר או בליעה מקרית של טבליה אחת עלולה לגרום להרעלה קשה ומסכנת חיים. פעולת התרופה היא דיכוי מערכת העצבים והתסמינים בעקבותיה הם ישנוניות קיצונית, אפתיה, קושי ניכר להתעורר, ובמקרים קיצוניים היא יכולה לגרום לאובדן הכרה, דיכוי מרכז הנשימה ותרדמת (קומה).
בקופת חולים מאוחדת אומרים גם כי הרעלה עלולה לגרום לתסמינים נוספים כמו אישוני סיכה, שינויים בלחץ הדם ובדופק, תופעות של נוקשות שרירים ורעידות וכן יובש קיצוני בפה והפסקה של מתן שתן, כפי שהיה במקרה של הילד.
הוא אושפז למשך מספר ימים בהשגחה צמודה ואחר כך שוחרר לביתו. "מכל הבדיקות שעושים לו, בדיקות דם וכאלה, מבינים על פי הדם שיש חומר שלא אמור להיות שם, ואז התחילו לשאול אותי אם יש לנו כדורי חרדה או דיכאון, ואני באותו רגע הייתי מבולבלת, כי אין לנו דברים כאלה בבית", סיפרה אימו של הילד לאחר שהוא שוחרר מהאשפוז.
"ככה עלו על זה בעצם. אחרי שגילינו את זה, נשארנו להשגחה והילד ישן בעצם 23 שעות. הייתי צמודה אליו והוא היה בטיפול נמרץ כשמסביבו רופאים. כשהוא התעורר, הכניסו לו מנקי רעלים ואנטיביוטיקות והוא עבר עוד כמה בדיקות כדי שהכול יסתיים בשלום".
"אנחנו עדים לעלייה באופן מתמיד של בליעת חומרים ותרופות מסוכנים בקרב ילדים", אמר דוקטור פאדי. "המקרה הזה מוכיח שמדדים תקינים לא תמיד מספרים את כל הסיפור במלואו. ילד יכול להיות עם דופק וסטורציה תקינים ועדיין להיות בסכנת חיים. אם הילד ישנוני בצורה חריגה או לא מגיב כרגיל, אל תהססו. חשיפה לתרופות לא תמיד מתגלה בתשאול ראשוני ויש לבדוק תמיד נגישות לתרופות על ידי אורחים, אחים או בני משפחה. מניעה מתחילה בבית. את התרופות יש לאחסן רק בארון נעול, מחוץ להישג ידם של ילדים".
התרעות פיקוד העורף