המחקר, שפורסם ב-Communications Medicine, ניתח את תזמון הארוחות הראשונות והאחרונות של יותר מ-100,000 משתתפים בימי עבודה ובסופי שבוע, לאורך תקופת מעקב של 14 שנים בין השנים 2009 ו-2023. המשתתפים סווגו לפי לוחות הזמנים של האכילה שלהם: הקבוצה הראשונה אכלה ארוחות מוקדם יותר בסופי שבוע מאשר במהלך השבוע, הקבוצה השנייה שמרה על לוחות זמנים דומים בשניהם, והקבוצה השלישית אכלה ארוחות בשעות מאוחרות יותר בסופי שבוע.
שתי הקבוצות שאכלו מאוחר או מוקדם מהרגיל התמודדו עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר בהשוואה לקבוצה הרגילה, ללא קשר לאיכות התזונה הכללית. באופן מפתיע, דפוס זה נמצא רק בקרב גברים, ונראה כי נשים לא הושפעו משינויים בלוח הזמנים.
סיבה אחת למצב יכולה להיות שגברים בדרך כלל נמצאים באופן כללי בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. המחברים ציינו גם שנשים נוטות להיות מורגלות יותר לשגרת בוקר מאשר גברים, הבדל הקשור לשינויים באנטומיה ובהורמונים, שעשויים להשפיע על האופן שבו הגוף מגיב לשינויים בזמני הארוחות.
מה עומד מאחורי זמני הארוחות הלא סדירים?
התאוריה המובילה של המחברים לסיבה לכך היא ש"ג'ט לג אכילה" מגביר את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים באמצעות הפרעה בשעון הצירקדי - השעון הפנימי של הגוף, הפועל במחזור של 24 שעות ומסייע לווסת את תפקודו. השעון הצירקדי מושפע בעיקר על ידי אור, אך דפוסי אכילה יכולים לשמש גם כמסנכרן לשעונים צירקדיים באיברים אחרים, למשל בכבד ובלב. התאמת דפוסי אכילה למקצבים הפנימיים של הגוף מגבירה את בריאות המטבוליזם, וחוסר עקביות יכול לשבש את האיזון הפנימי של הגוף.
המחברים ציינו שאם התוצאות יאושרו על ידי מחקרים נוספים בקנה מידה גדול, סדירות בזמני הארוחות עשויה להפוך למוקד מרכזי להתערבויות להפחתת הסיכון למחלות כרוניות ולהקלה של נטל בריאות הציבור.
התרעות פיקוד העורף