במיוחד בתקופה של החגים, כשיש יותר ארוחות, יותר בישולים ויותר פעמים שבהן נשפך למחבת או לסלט "רק קצת שמן", דווקא הכמויות הקטנות יכולות להצטבר להרבה. תרסיס שמן יכול לחסוך לא מעט קלוריות, פשוט מפני שבכל לחיצה משתמשים בכמות קטנה מאוד של שמן ומפזרים אותה על שטח גדול.
צריך לזכור שכף אחת קטנה של שמן מכילה בערך 120 קלוריות. כששופכים שמן ישר מהבקבוק, קל מאוד להגיע לכף ואפילו ליותר מזה בלי לשים לב. בתרסיס אפשר לצפות מחבת, תבנית או ירקות בשכבה דקה עם כמות קטנה בהרבה.
אז נכון, גם שמן שמגיע בתרסיס מכיל בדיוק אותן קלוריות כמו אותו שמן בבקבוק, אבל היתרון הוא בכמות שבה משתמשים, לא בכך שהשמן עצמו "דיאטטי".
סוגים של תרסיסי שמן
סוג אחד מכיל שמן יחד עם חומרי הדף, גזים שונים, ולעיתים גם חומרים נוספים שמסייעים לפיזור או למניעת הידבקות. סוג שני הוא בקבוק רב-פעמי עם משאבה מכנית, שממלאים בבית בשמן שרוצים. היתרון הוא בחירה מלאה של סוג השמן, אבל מניסיוני הפיזור בבקבוקים האלו לא תמיד אחיד, ולעיתים בכל לחיצה יוצאת כמות גדולה יחסית.
הסוג השלישי הוא תרסיס קנוי שברשימת הרכיבים שלו מופיע שמן בלבד. אני באופן אישי מעדיפה את הסוג הזה. הוא מאפשר פיזור אחיד ונוח, ואם מדובר בשמן זית איכותי, אין מבחינתי יתרון מיוחד במילוי עצמי של בקבוק ביתי.
איך שמן בלבד יכול לצאת כתרסיס? בדקתי כי לא היה נראה לי הגיוני שברשימת הרכיבים יש רק "שמן זית", ובכל זאת זה יוצא בריסוס מושלם אחיד ומפוזר. אז מתברר שבמוצרים מסוימים השמן נמצא בתוך שקית פנימית. סביב השקית נמצא גז בלחץ, וכשלוחצים על הפייה הגז מפעיל לחץ על השקית ודוחף את השמן החוצה. כך הגז עצמו אינו מעורבב בשמן. במוצרים אחרים משתמשים במנגנון משאבה שמייצר את ההתזה ללא צורך בגז בתוך המוצר. כדאי להסתכל ברשימת הרכיבים ולא להסתפק במילה "תרסיס" שמופיעה בחזית האריזה.
תוספים וגזים בחלק מתרסיסי השמן
בחלק מתרסיסי השמן מוסיפים לציטין, וברשימת הרכיבים תוכלו למצוא עוד חומרים מונעי הקצפה כמו דימתיל-פוליסילוקסן וגם גזי הדף כמו פרופאן ואיזובוטאן. קיימים מחקרים שמעלים שאלות לגבי חלק מהחומרים האלו, אבל רובם בדקו מינונים גבוהים בהרבה מהכמות שמגיעה למזון בשימוש רגיל.
לציטין מכיל פוספטידילכולין, שיכול להפוך בגוף לחומר שרמות גבוהות שלו נקשרו במחקרים לסיכון קרדיו-וסקולרי. במחקרי בעלי חיים נמצאו גם השפעות דלקתיות מסוימות של כמויות גדולות של לציטין סויה.
הגזים פרופאן ואיזובוטאן עלולים לגרום לגירוי ולסחרחורת בשאיפה אבל זה בריכוז גבוה, ולכן חשוב להשתמש בתרסיס במקום מאוורר ולהרחיק אותו מחום ומאש.
בשימוש רגיל בתרסיס מזון הכמויות קטנות מאוד, אבל עדיין ההעדפה שלי למוצר שמכיל שמן בלבד נובעת בעיקר מהעיקרון הפשוט: אם אפשר לקבל את אותו פיזור של שמן בלי תוספים נוספים – זו הבחירה שאני מעדיפה.
איזה תרסיס שמן זית כדאי לבחור?
לדעתי עדיף תרסיס שמכיל שמן זית כתית מעולה בלבד. יש ברשתות כמה מוצרים כאלה, בין היתר של יד מרדכי, עץ הזית, שופרסל ומותגים נוספים. כדאי לבדוק שעל האריזה מופיעה רשימת רכיבים קצרה וברורה, למשל "שמן זית כתית מעולה", ולבדוק אם מצוין שהמוצר ללא גז.
ולמה דווקא שמן זית ולא קנולה למשל? כי שמן זית כתית מעולה מופק מהזיתים באמצעים מכניים, ללא תהליך זיכוך, ולכן נשארים בו גם פוליפנולים ורכיבים טבעיים נוספים מהזית.
לעומתו, שמנים נפוצים כמו קנולה, חמניות, סויה ותירס עוברים בדרך כלל תהליך זיכוך שכולל שלבים שמטרתם לנטרל ריח, טעם, צבע וחומרים בלתי רצויים. התוצאה היא שמן ניטרלי ויציב יותר, אבל גם דל יותר בחלק מהרכיבים הטבעיים של חומר הגלם. אם כבר משתמשים בתרסיס שמאפשר לצרוך כמות קטנה מאוד של שמן, אני מעדיפה לבחור שמן זית כתית מעולה.
כמה זה באמת חוסך?
עשיתי ניסוי פשוט בבית: ריססתי תבנית שלמה של ירקות בתרסיס שמן זית ושקלתי את המכל לפני ואחרי השימוש. ההפרש במשקל בקבוק התרסיס לפני ואחרי הריסוס היה 4 גרם בלבד. כלומר, לכל התבנית השתמשתי בפחות מכפית שמן – בערך 36 קלוריות. לאחר מכן הכנתי תבנית דומה והזלפי שמן ישירות מהבקבוק. הפעם נוספו בערך 40 גרם שמן – כ-360 קלוריות.
מדובר בהפרש של יותר מ-300 קלוריות באותה תבנית ירקות, בלי לוותר על השמן ובלי לוותר על הטעם, וזה בעיניי היתרון הגדול של תרסיס שמן: הוא מאפשר להשתמש בשמן טוב, אבל לשלוט הרבה יותר בקלות בכמות.
התרעות פיקוד העורף