המחקר המולקולרי המקיף ביותר עד כה על הזדקנות, בראשות חוקרים בקינגס קולג' לונדון, מדגים לראשונה כי גורמים גנטיים והשפעות סביבתיות מקיימים אינטראקציה מתמשכת לאורך חייו של אדם. המחקר, שפורסם ב-Science, צפה כיצד וריאנטים גנטיים מרובים מעצבים את אופן ההזדקנות של בני אדם. במילים פשוטות: שני אנשים באותו גיל מזדקנים אחרת, ואפילו אם שני אנשים בני 50 הם בריאים לחלוטין, ברמה התאית (המולקולרית) הגוף שלהם עובר שינויים שונים לחלוטין.
שינויים ביולוגיים כאלה יכולים להצביע על חשיפות סביבתיות שונות או נטייה גנטית בסיסית למחלות. איתור אנשים בסיכון גבוה יותר מציע הזדמנויות עתידיות להתערבויות בריאותיות ממוקדות מוקדמות יותר.
חשוב לציין שהמחקר מדגיש גם מתאמים בין חשיפות סביבתיות, כגון שינוי ברמות PFAS בדם (קבוצת כימיקלים סינתטיים המצטברות בגוף האדם ועלולות לגרום נזקים בריאותיים) ופרופילים מולקולריים מתפתחים לאורך זמן. זה אומר שזיהומים או כימיקלים שבאים איתם במגע משנים את הפעילות של הגנים לאורך השנים.
הזדקנות מולקולרית נובעת מהצטברות מתמדת של נזק תאי לצד שינויים כימיים במולקולות מפתח כמו DNA, חלבונים וליפידים. עם הזמן, התקדמות זו גורמת להידרדרות הדרגתית של תפקוד הרקמות, פגיעות גופנית מוגברת וסיכון גבוה יותר למצבים הקשורים לגיל, כולל סרטן, וגם הפרעות קרדיו-מטבוליות וניווניות.
הבנת האופן שבו מתרחשת הזדקנות ברמה המולקולרית חיונית למניעה או אפילו היפוך של מגוון מחלות הקשורות לגיל - וגם להארכת תוחלת החיים.