שמונה חודשים של ניתוחים וחרדה מתמדת
התינוק חובר למכונות הנשמה ושכב שבועות ארוכים ללא תגובה, כשהמכשירים הרפואיים בלבד מותירים אותו בחיים. "שמונה חודשים הייתי מרותקת לבית החולים, לא יצאנו אפילו ליום אחד הביתה", משחזרת ליסה. במהלך החודשים הללו עבר נועם בין ארבעה לחמישה ניתוחי מוח מורכבים.
הרגע המצמרר ביותר נחרת בזיכרונה בערב יום העצמאות 2004. לאחר שכבר נתלה פתק שחרור מעודד על העריסה, הפצע הניתוחי בראשו של התינוק נפתח לפתע והתפרץ לנגד עיניה, כשהוא מותיר נקב שממנו דלפו נוזלים ונחשף פנים המוח. המחזה הקשה הוביל לשנים ארוכות של מאבק רפואי רצוף נקזים, שנטים וזיהומים חוזרים.
שילוב של טיפול מסור ושמחת חג ב'עלה'
כיום מתגורר נועם במרכז השיקומי של רשת 'עלה' בבני ברק. עבור דיירים רבים במקום, המרותקים למיטותיהם שעות ארוכות, החיבור לעולם נעשה דרך מגע, צליל ואווירה.
"זו זכות שלי לגדל ילד כזה"
החיבור בין משפחת אהרן לצוות המרכז הפך לשותפות הדוקה. ליסה מקפידה לבקר את בנה מספר פעמים בשבוע בנסיעות ממושכות, במקביל לניהול קריירה וגידול ארבעת ילדיה האחרים - בן 21, שתי בנות ובן צעיר בן עשר וחצי. במשך שנים נהגה להביא מהבית שקיות כביסה ענקיות כדי לשמר עבור נועם את הריח המוכר של הבית, עד שצוות המקום שכנע אותה להעביר אליהם חלק מהמעמסה.
הכוח להמשיך, מספרת ליסה, נולד משינוי תפיסתי עמוק בעקבות שיעור תורה ששמעה, שהמיר את הכאב בהבנה של ייעוד. "הבנתי שהפוך הוא הנכון - זו זכות שלי לגדל ילד כזה", היא אומרת. "הוא ילד עם נשמה גבוהה מאוד. הקדוש ברוך הוא לא נתן לי את זה סתם". מתוך ההכרה הזו, יחד עם המעטפת של 'עלה', היא ממשיכה להוביל את המאבק על איכות חייו של בנה, מתוך אמונה וראיית הטוב.
התרעות פיקוד העורף