מחלת החזר גסטרו-וושטי, המוכרת יותר כצרבת, נגרמת כאשר חומצת קיבה עולה חזרה לוושט וגורמת לתחושת צריבה בחזה. בדרך כלל, שריר קטן מונע מהחומצה לעלות, אך אצל אחד מכל חמישה מבוגרים השריר הזה חלש. התקפי צרבת נפוצים במיוחד בלילה, מכיוון ששכיבה מאוזנת מאפשרת לכוח המשיכה לדחוף את החומצה ביתר קלות במעלה הגרון, ואכילה סמוך לשינה רק מחמירה את המצב.
מומחים בהוצאת הבריאות של אוניברסיטת הרווארד מסכימים עם העיקרון של מאסק, וממליצים להגביה את ראש המיטה ב-15 סנטימטרים לפחות. לדבריהם, ניתן להשתמש בקוביות עץ מתחת לרגלי המיטה או בטריז קצף מוצק מתחת למזרן.
מחקר משנת 2012 בחן את הגישה הזו באמצעות קוביות עץ בגובה 20 סנטימטרים. התוצאות היו מרשימות: 65 אחוזים מהמשתתפים דיווחו על שיפור בשינה, ומספר אירועי הצרבת הממושכים צנח מיותר משלושה אירועים בלילה לאחד בממוצע. סקירה של חמישה ניסויים משנת 2021 שכללה 228 מטופלים, הגיעה למסקנה דומה והגדירה את הגבהת המיטה כ"חלופה זולה ובטוחה לתרופות".
עם זאת, מי שממהר לאמץ את עצתו של מאסק צריך לקחת בחשבון גם תופעות לוואי לא מבוטלות. במחקר משנת 2020 שבדק מטופלים שישנו במיטה המוגבהת ב-20 סנטימטרים למשך שישה שבועות, התגלה כי למרות השיפור בתסמיני הצרבת, לא נרשמה השפעה על איכות החיים הכללית. למעשה, יותר ממחצית מהמטופלים התלוננו על תופעות שליליות, בהן החלקה מהמיטה, נפיחות בכפות הרגליים והקרסוליים עקב אי-ספיקה ורידית, כאבי צוואר וגב תחתון ואף "בעיות מיניות הקשורות לשיפוע המיטה".
עבור רבע מהמשתתפים, התופעות היו כה חמורות עד שנאלצו להפסיק את הטיפול לחלוטין. החוקרים ציינו כי שיעור תופעות הלוואי מעלה ספקות באשר לכדאיות השיטה, וקראו למצוא את זווית השיפוע המינימלית שתשמור על אפקט טיפולי מבלי לפגוע באיכות חייהם של המטופלים.