על פי דיווח של אתר "פוקס ניוז", מומחים בתחום מדעי המוח מסבירים כי שכחה יומיומית כמו איבוד מפתחות או קושי להיזכר בשם אינה בהכרח סימן ראשון לדמנציה, ובמקרים רבים היא נובעת דווקא ממתח, עייפות או חוסר ריכוז.
"עבור רוב האנשים, זה פשוט בגלל שאתם לחוצים או עייפים ולא שמתם לב", אמר ווד לאתר "פוקס ניוז דיגיטל" במהלך פסטיבל הבריאות והכושר השנתי "סטרונג ניו יורק".
לדבריו, כדי לזכור מידע חדש, המוח צריך קודם כול להיות ממוקד ולהבין שהמידע חשוב מספיק כדי לשמור אותו. "אם אתם רוצים לזכור משהו... אתם צריכים להיות באמת ממוקדים, לשים לב. אתם צריכים לומר למוח שלכם שזה חשוב לזכור".
שלושת השלבים של הזיכרון
ווד הסביר כי תהליך יצירת הזיכרון מורכב משלושה שלבים מרכזיים: קידוד (יצירת הזיכרון), התגבשות (שמירת הזיכרון) ושליפה (הגישה אליו).
לדבריו, כאשר אדם נמצא במצב של לחץ או חוסר שינה, הבעיה בדרך כלל נמצאת בשלב השליפה - הזיכרון עצמו קיים במוח, אך קשה יותר להגיע אליו באותו רגע.
לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים ממחלות ניווניות של מערכת העצבים, הבעיה עשויה להיות כבר בשלב הקידוד - כלומר, המוח אינו מצליח ליצור את הזיכרון מלכתחילה.
"הם אפילו לא זוכרים או שמים לב שמשהו קורה", אמר ווד. "אם אתם שמים לב שמשהו לא בדיוק בסדר, זה בדרך כלל סימן טוב".
לא כל ירידה קוגניטיבית היא בלתי נמנעת
לפי הדיווח, שינויים קוגניטיביים בגיל מבוגר אינם גזירת גורל, ושינויים באורח החיים ובמצב הבריאותי עשויים לסייע בשמירה על תפקוד המוח ואף בשיפורו.
דמנציה מוגדרת מבחינה רפואית כאובדן של יכולות קוגניטיביות ברמה שפוגעת ביכולת של אדם לנהל את חייו באופן עצמאי.
מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולרית אחראיות יחד ל-70% עד 90% ממקרי הדמנציה, כאשר אצל רבים מהמטופלים קיימים סימנים של שתי המחלות במקביל.
מחקרים מצביעים על כך שלפחות 50% ממקרי הדמנציה עשויים להיות קשורים לגורמי סיכון שניתן לשנות באמצעות אורח חיים וטיפול רפואי מתאים.
ווד הדגיש כי טיפול בבעיות בריאותיות כמו שימוש במכשירי שמיעה או ניתוח קטרקט עשוי להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית. "אם אתם מצפים לירידה, לא תעשו את הדברים שיכולים למנוע אותה", אמר ווד. "האמונה שזה אפשרי גורמת לכם לפעול, ובאמצעות זה אפשר למנוע חלק גדול מהירידה".
לא כל "ערפל מוחי" מצביע על בעיה קבועה
ההתמקדות של ווד בגורמים שניתן לשנות תואמת גם להנחיות של מרכזים רפואיים כמו מאיו קליניק וקליבלנד קליניק, שמציינים כי מצבים רפואיים שונים הניתנים לטיפול עלולים להיראות כמו סימנים מוקדמים של דמנציה או לתרום לתחושת ירידה קוגניטיבית.
בין הגורמים האפשריים שניתן לטפל בהם: מחסור בוויטמינים: רמות נמוכות של ויטמין B12 או B1, החיוניים לתפקוד מערכת העצבים והמוח.
הפרעות במערכת האנדוקרינית: בעיקר בעיות בבלוטת התריס, ובפרט תת-פעילות של הבלוטה, שעלולה להאט תהליכים מוחיים.
תופעות לוואי של תרופות: שימוש בתרופות מרדימות, תרופות אנטיכולינרגיות או שילוב של תרופות רבות בגיל מבוגר.
מצבים נפשיים: דיכאון וחרדה משמעותית עלולים לגרום להאטה קוגניטיבית ולבעיות זיכרון, מצב המכונה לעיתים "פסאודו-דמנציה", שיכול להשתפר כאשר מטפלים בגורם הנפשי.
בעיות מטבוליות: מחלות כרוניות של הכליות או הכבד, וכן חוסר איזון ברמות המלחים בגוף, עלולים להשפיע על פעילות המוח.
שינה, בריאות הגוף ואורח חיים
לפי הדיווח, מומחים מדגישים כי טיפול בבעיות בריאות כלליות עשוי להשפיע גם על בריאות המוח. בין היתר, שליטה בלחץ דם גבוה, טיפול בירידה בשמיעה או בראייה ושמירה על פעילות גופנית עשויים להפחית סיכונים הקשורים לירידה קוגניטיבית.
קליבלנד קליניק מדגישה כי התערבות רפואית מוקדמת חשובה כאשר אדם מתחיל להבחין בשינויים ב"ערפל מוחי" או בתפקודים ניהוליים.
"דרך התפקוד של המוח ביום-יום היא למעשה התוצאה של כל מה שהמוח מתמודד איתו", אמר ווד. "אבל אם אתם מתחילים לשים לב למשהו, עדיין יש זמן לבצע שינויים אם צריך".
השכחה הרגילה מול סימן אזהרה
לפי ווד, שכחה יומיומית כמו שכחת שמות או הנחת מפתחות במקום לא נכון אינה בהכרח עדות לבעיה מוחית חמורה. במקרים רבים, מדובר בקושי זמני לשלוף מידע שכבר קיים בזיכרון - תוצאה של עומס, לחץ או מחסור בשינה.
לעומת זאת, שינוי משמעותי ביכולת ליצור זיכרונות חדשים או ירידה שמשפיעה על היכולת לנהל את חיי היום-יום עשויים להצדיק פנייה לבדיקה רפואית.
התרעות פיקוד העורף