לא הממשלה ולא התו הירוק: הגורם שהשפיע עלינו להתחסן נגד קורונה

מחקר ישראלי חדש שנערך על בסיס נתונים מ-15 מדינות מצא כי יש גורם אחד מהותי עם השפעה מכרעת על הנכונות של לא-מחוסנים להצטרף ולהתחסן לקבוצת בני גילם

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
חיסון קורונה, אילוסטרציה
חיסון קורונה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

המחקר בחן שאלה שמלווה החלטות רבות בזמן משבר: כשאנחנו מסתכלים על אחרים כדי להחליט כיצד לפעול, על מי אנחנו למעשה מסתכלים?

החוקרים ניתחו נתונים של 22,521 משתתפים בסקר החברתי האירופאי מהשנים 2022-2021, כאשר מתוכם 6,209 טרם התחסנו במועד הריאיון ונשאלו אם בכוונתם להתחסן. תשובותיהם הוצלבו עם נתוני ההתחסנות במדינתם, תוך התמקדות בעלייה בשיעור המתחסנים בקרב בני קבוצת גילם בשבוע שקדם לריאיון.

חיסון קורונה לילדים ונוער
חיסון קורונה לילדים ונוער | צילום: פלאש 90

החוקרים ציינו כי התמונה שעלתה היתה עקבית: ככל שההתחסנות בקרב בני אותה קבוצת גיל התקדמה מהר יותר, כך עלתה הנכונות של מי שטרם התחסנו להצטרף. כאשר הובאה בחשבון ההתחסנות בקרב בני הגיל, מגמת ההתחסנות בכלל החיבור כבר לא סיפקה הסבר מובהק נוסף לנכונות להתחסן.

החוקרים מעריכים כי בסביבבה של אי ודאות, ייתכן שזרימת המידע בני אותו גיל מהירה יותר. בנוסף, בני אותו גיל חולקים ניתוח עלות-תועלת דומה: הם משקללים באופן דומה עלויות כמו אובדן ימי עבודה או תופעות לוואי, מול סכנת המחלה, ולכן, נוטים יותר לסמוך על החלטות עמיתיהם.

לפי מודלים שנבדקו במחקר, עלייה של נקודת אחוז בקצב ההתחסנות השבועי בקבוצת הגיל נקשרה לעלייה של כ-1.5 עד שלוש נקודות אחוז בהסתברות להביע נכונות להתחסן. הקשר בלט יחסית בקרב צעירים ובני 69-60, בעוד שבקרב בני 70 ומעלה לא נמצא קשר מובהק.

המחקר גם מצביע על חשיבותה האפשרית של הנורמה החברתית. כאשר 65%-70% מבני קבוצת הגיל כבר התחסנו, עלייה נוספת בשיעור המתחסנים נקשרה לנכונות גבוהה יותר להתחסן.

לדברי החוקרים, אחד ההסברים האפשריים הוא שכאשר החיסון נעשה רפוץ בקרב אנשים הדומים לנו, הוא נתפס יותר ויותר כבחירה המקובלת. "בתקופה של אי ודאות, אנשים מחפשים מידע גם בהחלטות של אחרים. המחקר שלנו מצביע על כך שלבחירות של בני אותה קבוצת גיל יש משקל מיוחד", ציינה ד"ר הייזלר, אחת מכותבות המחקר. "לכן, כאשר יוצאים בקמפיין הסברה על חיסונים, כדי להביא חשבון גם את הקבוצה שאליה האדם משתייך ואת האנשים שעימם הוא מזדהה".

עם זאת, המחקר בחן נכונות מוצהרת להתחסן ולא בדק אם המשתפים אכן התחסנו בהמשך. החוקרים גם מדגישים כי אי אפשר לקבוע שהתחסנות בני הגיל היא שגרמה לשינוי בעמדות, והסבירו כי ייתכן שאותם אירועים או מסרים השפיעו במקביל על חביר הקבוצה.

לדבריהם, הממצאים מספקים לקובעי מדיניות כלי משמעותי לניהול משברים בריאותיים עתידיים: במקום מסרים גופים לכלל האוכלוסייה, יש ייצר קמפיינים חכמים המדברים בשפתה של כל קבוצת גיל. יעילות גישה כזו עדיין דורשת בדיקה, אך לדברי החוקרים, המחקר מחדד את חשיבותה של הסביבה החברתית בקבלת החלטות בנושא בריאות.

תגיות:
חיסונים
/
מחקר רפואי
/
נגיף קורונה
/
חיסוני קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף