משרד הבריאות מעדכן כי התקבל דיווח על אדם החשוד כחולה באבולה לאחר ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ופיתח חום לאחר חזרתו. בשלב זה מדובר בחשד בלבד, והבירור והבדיקות הנדרשות יושלמו. תוצאות הבדיקות צפויות להתקבל עוד היום (ראשון).
ממשרד הבריאות נמסר כי האדם מטופל בתנאי בידוד בהתאם לנהלים המקצועיים שנקבעו להתמודדות עם מחלות מידבקות בעלות סיכון גבוה, והועבר למרכז הרפואי שיבא, שהוגדר כאחד המרכזים הייעודיים לקליטת חשודים מסוג זה. עוד צוין כי בהתאם לנהלים, משרד הבריאות ישלים את החקירה האפידמיולוגית לצורך איתור מגעים רלוונטיים. מי שלא יקבל פנייה ממשרד הבריאות אינו נדרש בשלב זה לנקוט פעולה כלשהי.
"משרד הבריאות מזכיר כי אבולה אינה מועברת באוויר, והדבקה מתרחשת במגע ישיר עם אדם חולה בעל תסמינים או עם דם, נוזלי גוף או הפרשות", נמסר. כמו כן, צוין כי "לצורך בירור החשד יתבצע רצף של בדיקות מעבדה, בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקצועיים המקובלים בארץ ובעולם".
ממשרד הבריאות נמסר: "מתחילת התפרצות האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, משרד הבריאות עוקב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בעולם ומקיים היערכות מערכתית לצורך הבטחת מוכנות מיטבית של מערכת הבריאות לכל תרחיש אפשרי. במסגרת ההיערכות, הופצו הנחיות מקצועיות לצוותים הרפואיים ולבתי החולים הרלוונטיים להתמודדות עם מקרים חשודים. בנוסף, הושלמה הצטיידות באמצעי מיגון ובציוד ייעודי, הוקמו מנגנוני זיהוי מוקדם לנוסעים השבים מאזורי תחלואה והוקמה מערכת לזיהוי מעבדתי של תחלואה באבולה.
"משרד הבריאות שב וקורא לציבור להימנע מנסיעות לאזורים שבהם קיימת תחלואה פעילה באבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בפרט, ומנסיעות לא חיוניות למדינה זו בכלל. במקרה של נסיעה, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני במרפאת מטיילים, בהתאם להנחיות באתר משרד הבריאות.
במשרד הזכירו כי נוסעים ששבו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומפתחים חום או תסמינים חריגים בתוך 21 ימים ממועד השהייה שם, מתבקשים להישאר בבית, להימנע ממגע עם אחרים וליצור קשר טלפוני עם מוקד קול הבריאות של משרד הבריאות בטלפון 5400 *. חשוב לעדכן כבר בשיחה כי שהו באזור שבו קיימת תחלואה באבולה. משרד הבריאות מדגיש כי לא אובחן בישראל מקרה מאומת של אבולה. המשרד ימשיך לעדכן את הציבור ואת הצוותים הרפואיים ככל שיידרש.
איך בדיוק נדבקים באבולה?
ההדבקה מתרחשת כשדם או נוזלי גוף של אדם שחולה באבולה וחווה תסמינים מגיעים לעור פצוע, לסדקים בעור או לריריות של אדם אחר. הריריות הן האזורים הלחים והרגישים בעיניים, באף ובפה, שדרכם הנגיף יכול לחדור לגוף.
נוזלי הגוף שעלולים לשאת את הנגיף כוללים דם, קיא, צואה, שתן, רוק, זיעה, חלב אם, מי שפיר וזרע. הסיכון עולה ככל שהמחלה מתקדמת וכמות הנגיף בגוף גדלה. חולים הסובלים מהקאות ושלשולים מרובים עלולים לזהם את סביבתם בכמות גדולה של הפרשות, ולכן בני משפחה וצוותים רפואיים המטפלים בהם ללא מיגון נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
הדבקה עלולה להתרחש גם ממגע בבגדים, מצעים, מגבות, מחטים, ציוד רפואי או משטחים שזוהמו בנוזלי גוף של חולה. נגיעה בחפץ מזוהם לא מובילה בהכרח להדבקה. הנגיף עדיין צריך להגיע לעור פגוע או לריריות. הסיכון עולה אם לאחר הנגיעה האדם משפשף את עיניו, נוגע בפה או באף, או אם קיימים חתכים בידיים.
גופות של אנשים שמתו מאבולה מידבקות במיוחד, משום שכמות הנגיף בגוף עשויה להיות גבוהה. בהתפרצויות קודמות, טקסי קבורה שכללו רחצה, נשיאה או נגיעה בגופה היו מקור מרכזי לשרשראות הדבקה. זו הסיבה שצוותים ייעודיים מטפלים בנפטרים תחת אמצעי מיגון מחמירים.
הנגיף יכול לעבור גם ביחסי מין עם אדם שהחלים מהמחלה. אצל חלק מהמחלימים הוא נשאר במשך תקופה באזורים המוגנים יחסית ממערכת החיסון, בעיקר באשכים, ועלול להימצא בזרע גם לאחר שהחום ושאר התסמינים חלפו. משך הנשאות משתנה בין אדם לאדם, ולכן מחלימים מקבלים הנחיות ייעודיות לבדיקות ולשימוש בקונדום.
התרעות פיקוד העורף