הדוח בוחן את השינויים בבריאות ובצריכת שירותי הרפואה מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, בהשוואה לשנתיים שקדמו למלחמה, ומאפשר לראשונה להתבונן לא רק בהשפעה המיידית של המלחמה - אלא גם בהשלכות הבריאותיות המצטברות לאורך זמן.
מן הנתונים עולים כמה תחומים שבהן ניכר במיוחד חותמה של המלחמה: תושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם, ילדים ובני נוער ותחום בריאות הנפש, שהפך לאחד האתגרים הבריאותיים המרכזיים של התקופה.
בריאות הנפש: השפעה מתמשכת של שלוש שנות המלחמה
בריאות הנפש היא התחום שבו נרשמו כמה מהשינויים החדים והמתמשכים ביותר לאורך שנות המלחמה, החל באירוע הטראומטי של שבעה באוקטובר, שהוביל לזינוק באבחנות נפשיות בכלל ואבחנות שקשורות לחרדה וסטרס בפרט.
"'כללית' הרחיבה באופן משמעותי את המענים בקהילה, אך כדי לתת מענה הולם להיקף המצוקה ברמה הלאומית נדרשת תוספת משמעותית של כוח אדם מקצועי - פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלים במערך בריאות הנפש לצד פיתוח והרחבה של מסגרות טיפוליות ייעודיות ברחבי הארץ. במקביל, מחובתנו לפעול באופן יזום ברמה המערכתית לאיתור מוקדם והתערבויות באוכלוסיות בסיכון, ובפרט הילדים ובני הנוער המציגים החמרה במדדי המצוקה, כדי להעניק להם מענה מתאים בטרם תהפוך המצוקה להתמודדות נפשית כרונית".
ילדים ובני נוער: המצוקה אינה דועכת - ובחלק מהמדדים אף מעמיקה
בקרב ילדי מפוני הדרום ניכרים גם ביטויים פיזיולוגיים למצוקה: בשנה השלישית נרשמה עלייה של 47.8% בניפוק התרופה מינרין לטיפול בהרטבת לילה לעומת תקופת הבסיס.
"אנו רואים שהמצוקה הרגשית אינה נשארת בחדרי הטיפול בלבד, היא משתקפת באופן ישיר גם בצריכת התרופות בקהילה: העלייה בצריכת תרופות לקשב וריכוז בכלל הארץ מעידה על העומס המנטלי המתמשך וזהו נתון נוסף שמחייב אותנו לבחון לאורך תקופה את השינויים בתפקוד ובצרכים של האוכלוסייה שנזקקה לכך. אצל הילדים, ובמיוחד בקרב מפוני הדרום, החרדה והטראומה מקבלות גם ביטוי פיזיולוגי ישיר, עם זינוק של 47.8% בשימוש במינרין להרטבת לילה. הנתונים הללו מלמדים כי אנו מתמודדים עם השלכות נפשיות וגופניות מתמשכות, המחייבות מענה טיפולי ורציפות רפואית בקהילה גם בשנים הבאות".
הצפון והדרום: הפינוי הותיר חותם בריאותי - ולא רק בנפש
הנתונים מצביעים על כך שהפגיעה באוכלוסיות שפונו מבתיהן אינה מתמקדת בבריאות הנפש בלבד. לאורך שנות המלחמה ניכרים שינויים גם במדדים כרוניים, מטבוליים וברפואה מונעת.
בקרב מפוני הדרום נרשמה לאורך שלוש שנות המלחמה החמרה משמעותית ומתמשכת באי איזון לחץ דם בשיעורים של 30% עד 53.7% לעומת תקופת הבסיס. בשנה הראשונה נרשמה גם החמרה באי-איזון הסוכרת.
מהנתונים עולה כי בעוד שקיימת מגמת יציבות בכלל האוכלוסייה, עלייה של 2.5% בלבד, נרשמה עלייה של 53.7% בקרב מפוני הדרום. בהיארעות אבחנות חדשות של כולסטרול ושומנים בדם נרשמה עלייה של כ-20% בכלל האוכלוסייה, ובקרב מפוני הצפון העלייה הגיעה לכ-60%. לצד זאת, בקרב חולים שכבר אובחנו, נרשם שיפור מתמשך בשיעורי האיזון.
"עם זאת, הפגיעה באיזון הייתה נמוכה מהצפוי. ייתכן שהקשר הרציף שקיימו הצוותים הרפואיים עם המפונים לאורך זמן, במרפאות זמניות ובאמצעות שירותי רפואה טלפוניים ודיגיטליים, תרם לצמצום ההידרדרות ולהתאוששות המהירה יותר שאנו רואים כיום. הצוותים ששמרו על קשר עם המטופלים גם כאשר היו מפונים היו עבור המפונים מקור לביטחון. הנתונים מדגישים את החשיבות של שמירה על הרצף הטיפולי בעת חירום, באמצעות שילוב ייעוץ רפואי טלפוני ודיגיטלי עם נגישות למעקב ולבדיקות במרפאות זמניות או ניידות. הרפואה הדיגיטלית מהווה כלי יעיל וזמין לשמירה על קשר רציף בין המטופל לרופא האישי שלו, במיוחד בקרב אוכלוסיות מפונות, מרוחקות או כאלה המתקשות להגיע למרפאה".
"אנו חוששים כי אנשים במצבי דחק עושים פחות בכדי לשמור על בריאות כללית וקידום בריאות, כפי שהנתונים אכן הראו זאת, ואנו צוותי הבריאות המלווים פועלים בכדי לוודא שהמטופלים מבצעים את החיסונים, בדיקות הרפואה המונעת ואבחון מוקדם ככל שניתן. ברפואת המשפחה אנחנו נמצאים לצד המטופלים בימי שגרה ובעת חירום, ומסייעים בכל הקשור בהתמודדות עם השפעות המלחמה קצרות הטווח וארוכות הטווח. הקשר ארוך הטווח ברפואת המשפחה מהווה עוגן חשוב בשמירה על הבריאות הכללית ומניעת חולי".
גם הרפואה המונעת נפגעה
תחום נוסף שנבדק הוא השימוש בתרופות לגמילה מעישון. גם כאן נמצאה מגמה ברורה: בקרב מפוני הדרום עלייה של מ-104% בשימוש בתרופות לגמילה מעישון לעומת 37% בכלל הארץ ו-26.7% בקרב מפוני הצפון.
מערכת הבריאות השתנתה עם המלחמה: פחות מפגשים פנים אל פנים, יותר רפואה מרחוק
למרות המלחמה והפינוי, סך המפגשים ברפואה הראשונית בכלל האוכלוסייה נותר יציב יחסית - אך הדרך שבה הישראלים צרכו רפואה השתנתה. המפגשים הפרונטליים ירדו בכ-13%, בעוד המפגשים הטלפוניים עלו בכ-36%. בקרב מפוני הצפון והדרום המעבר היה חד אף יותר, עם עלייה של כ-50% במפגשים הטלפוניים.
הנתונים ממחישים את תפקידה של הרפואה מרחוק בשמירה על רצף טיפולי בתקופות שבהן השגרה, מקום המגורים והנגישות הפיזית לשירותי הרפואה השתבשו.
ומה לא השתנה? יציבות באירועי לב ושבץ - וירידה בפניות למיון
בקרב ילדים נרשמה ירידה של כ-8.7% בפניות למיון הכללי. עם זאת, בקרב מפוני הצפון נרשמה בשנים הראשונות דווקא עלייה בפניות למיון, על רקע השיבוש בשגרת החיים ובזמינות שירותי הרפואה באזורי הפינוי.
"הדבר נכון גם לגבי חבלות, בסבבים של הלחימה היו פחות חוגים, פחות פעילות אחר הצהריים, פחות נסיעה על קורקינטים, הילדים היו יותר בבית ולכן חלה ירידה גם בפציעות מהסוג הזה. לצד זאת, חל גם שינוי בהתנהגות ההורים- הפחד מהמצב הביטחוני גרם לרבים "להכיל" יותר תסמינים שבעבר היו מובילים להגעה למיון, כמו כאבי בטן או פריחות ובמקום זאת, להמתין. בנוסף, לאורך שלוש השנים האחרונות ואף לפני כן (מאז הקורונה), פותחו פתרונות אונליין המאפשרים, במקרים מסוימים, קבלת ייעוץ רפואי ללא צורך בהגעה למיון והונגשו שירותי בריאות לקהילה ובאופן ספציפי לעוטף. עם זאת, חשוב לציין כי בתחום בריאות הנפש חלה עלייה משמעותית בפניות למחלקות לרפואה דחופה בקרב ילדים ובני נוער".
שלוש שנים אחרי: תמונת המצב הופכת למפת האתגרים הבריאותיים של השנים הבאות
הדוח המקיף של "כללית" אשר מתפרס על פני שלוש שנים ומכיל נתונים על כלל האוכלוסייה בהשוואה למפונים מהדרום והמפונים מהצפון, מספק לראשונה מבט ארוך טווח על השפעותיה של המלחמה ומשרטט את מפת הדרכים אשר תהווה תשתית לתכנון המענה הרפואי והשיקומי הלאומי בשנים הבאות.
"שלוש שנים אחרי, הנתונים מאפשרים לנו לראות לא רק את השפעותיה המיידיות של המלחמה, אלא את טביעת האצבע הבריאותית שהיא מותירה על החברה הישראלית. חלק מהפגיעות נחלשות עם הזמן, אך אחרות נמשכות - ובחלק מהמקרים אף מעמיקות. האתגר שלנו כמערכת בריאות בשנים הבאות יהיה לזהות את המגמות בזמן, לצמצם את הפערים שנוצרו ולמנוע מהמחיר הבריאותי של שנות המלחמה להפוך לנטל ארוך טווח על דור שלם".
התרעות פיקוד העורף