כמה מחקרים קטנים בחנו את הקשר בין ניהול רמת הסוכר בדם לאכילת בצל, עם תוצאות מבטיחות אך מוגבלות. מחקר ישן יותר מצא כי בקרב אנשים שאכלו 100 גרם בצל אדום נא נצפו רמות סוכר נמוכות יותר בדם 4 שעות לאחר מכן. התוצאות לא הראו אם ההשפעה נמשכה מעבר לשעות האלה או אם אכן בקרב המשתתפים התגובה הגופנית לאינסולין אכן עלתה.
המחקרים אינם מבססים את צריכת הבצל החי כשיטה אמינה לאיזון רמות הסוכר בדם או להיפוך מצב של עמידות לאינסולין. בצל עשוי לסייע לתאים להגיב טוב יותר לאינסולין, שכן הוא מכיל קוורצטין – נוגד חמצון שעשוי לסייע בהפחתת דלקת. קוורצטין עשוי גם להפחית עקה חמצונית, סוג של נזק תאי המקשה על האינסולין לבצע את תפקידו.
חלק ניכר מהמחקרים על קוורצטין נערכו במעבדה או על בעלי חיים, ולא בבני אדם. כמו כן, מחקר המתמקד בתרכובת עצמה אינו מעיד בהכרח על כך שהוספת בצל לארוחות תשפיע על תגובת הגוף לגלוקוז.
בצל עשוי גם לשפר את תפקוד מערכת העיכול
סיוע לתאים להגיב לאינסולין הוא רק חלק אחד מניהול רמות הסוכר בדם. בצל עשוי לתמוך בשליטה ברמות הסוכר בדם בדרכים אחרות. בצל מכיל סיבים פרה-ביוטיים, כמו אינולין, המזינים חיידקי מעיים מועילים ועשויים לתמוך בבריאות המטבולית. מיקרוביום מעיים בריא יותר יכול לעזור לגוף לווסת את רמות הסוכר בדם. הנושא הזה עדיין נמצא במחקר.
גם תרכובות הגופרית בבצל עשויות לעזור לגוף להוריד את רמות הסוכר בדם. החוקרים לא קבעו כמה בצל צריך לאכול כדי להשיג את ההשפעה הזו.
בצל מבושל או נא יכול להיות תוספת חכמה ומזינה לתפריט. עם זאת, הם אינם טיפול לסוכר גבוה בדם. החוקרים גם לא קבעו מינון של בצל שמשפר את הרגישות לאינסולין. אם אתם מתמודדים עם עמידות לאינסולין או סוכרת, המשיכו לעקוב אחר תוכנית הטיפול והתזונה שלכם.
יש לצרוך את הירק במתינות, בהתחשב בהשפעות הפוטנציאליות שלו על מערכת העיכול. בצל מכיל פחמימות מתסיסות הנקראות FODMAPs, אשר עלולות לגרום לגזים ונפיחות, בייחוד אצל אנשים עם תסמונת המעי הרגיז.
התרעות פיקוד העורף