במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, ערכו החוקרים סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 19 מחקרים, אשר כללו נתונים על קרוב ל-16 מיליון משתתפים משלוש יבשות.
עוד אמר: "ADHD אינה בהכרח מצב המקצר את החיים; באמצעות תמיכה וטיפול מתאימים, אנשים עם ADHD יכולים לחיות חיים ארוכים ובריאים. ממצאינו מדגישים את החשיבות בכך שכל אדם החשוד כבעל ADHD יזכה לגישה לאבחון מדויק ולטיפול. אף על פי ששיעורי האבחון של ADHD עלו בשנים האחרונות, ייתכן שהם עדיין נמוכים מהשכיחות האמיתית של ההפרעה – בייחוד בקרב קבוצות גיל מבוגרות יותר, שבהן הסיכון לתמותה עשוי להיות משמעותי ביותר".
החוקרים מצביעים על ראיות לכך שאנשים עם ADHD נוטים יותר לחוות בעיות בבריאות הנפש ולהתמודד עם אתגרים בוויסות רגשי, בשליטה בדחפים ובלקיחת סיכונים. הם גם חווים יותר נידוי חברתי, תחושת נחיתות וסטיגמה. מקרי מוות מפגיעות לא מכוונות, כמו מקרי מוות בדרכים, עשויים להיות קשורים גם להבדלים בקשב.
במחקר קודם, מצאו המחברים שאנשים עם ADHD חווים שיעורים גבוהים יותר של מצבים בריאותיים גופניים כגון מחלות לב וכלי דם, הפרעות מטבוליות, סוכרת או סרטן. תמותה מסיבות טבעיות עשויה להיות קשורה להתנהגויות סיכון בריאותיות כגון עישון או שימוש באלכוהול. אנשים עם ADHD עשויים לחוות גם אתגרים במעורבות ובגישה לטיפול רפואי, ובהיענות לטיפול רפואי.
בקרב אנשים עם ADHD, נראה כי אלו הנוטלים תרופות היו בסיכון תמותה נמוך ב-25%, אם כי החוקרים מזהירים כי ממצא זה התבסס רק על שלושה מתוך 19 המחקרים שנכללו.
החוקרים ציינו כי היו הבדלים ניכרים בין המחקרים שנכללו בניתוח שלהם – בעוד שבמבט כללי נמצא קשר בין הפרעת קשב וריכוז לשיעורי תמותה גבוהים יותר, הרי שהמחקרים השונים הניבו תוצאות שונות מאוד באשר לעוצמתה של השפעה זו.
המחברים המליצו לנקוט משנה זהירות בפרשנות התוצאות הנוגעות לשימוש בתרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, משום שהמסקנות מבוססות על מספר מצומצם של מחקרים, וגם משום שכל המחקרים שנכללו בסקירה היו מחקרים תצפיתיים, כך שלא ניתן להסיק מהם על קשר סיבתי.
התרעות פיקוד העורף