בתום שבע שנות מחקר מצאה קבוצת מחקר בינלאומית, בהובלת מנהל מערך העור במרכז הרפואי תל אביב פרופ' אלי שפרכר, את הגן הגורם להתקרחות בקרב נשים שחורות.
המחלה, שמתבטאת בהתקרחות ואובדן שיער בלתי הפיך, מוכרת לעתים בשם התקרחות צלקתית מרכזית (ובשמה הרפואי central centrifugal cicatricial alopecia - CCCA). היא נובעת משילוב של טכניקות אגרסיביות לעיצוב שיער ופגם גנטי שעד כה לא היה ידוע. עם זאת, המחלה מועברת בין בני המשפחה, כך שיש חשיבות גדולה לגנטיקה.
כפי שעולה מהמחקר, שממצאיו פורסמו ב־New England Journal of Medicine כתב העת הנחשב מוביל בתחום הרפואה (NEJM) – תפקוד לקוי של חלבון בשם PADI3 עומד בבסיס המחלה. מדובר בחלבון בעל תפקיד הכרחי בהתפתחות השערה, ואילו החולות ב־CCCA נושאות צורה פגומה של חלבון זה.
גנטיקה זה לא הכל, גם לעיצוב התסרוקת יש משמעות גדולה. לדברי פרופ' שפרכר, "לתסרוקות שכוללות החלקות רבות ומשיכת השיער בחוזקה לאחור ועוד טיפולים רבים ואינטנסיביים - תיתכן השפעה ישירה וקבועה על צמיחתו של השיער אצל אנשים בעלי נטייה גנטית מסוימת".
לירון מלכי, חוקר ראשי במחקר במערך העור באיכילוב, מוסיף: "כשהשיער נחשף לפגיעה פיזית או כימית בעת עיצובו, צמיחת זקיק השערה נעצרת והעור נעשה צלקתי, תהליך שמונע צמיחה מחודשת של השיער שאבד".
"זיהוי הפגם הגנטי הגורם ל־CCCA, עשוי לקרב אותנו למציאת פתרון טיפולי במחלה זו", מדגיש שפרכר. "תפקיד PADI3 בצורות אחרות של התקרחות אינו ידוע ומעורר היום עניין רב בקרב קהילת רופאי העור בעולם, אשר רואים בחלבון זה מטרה טיפולית חדשה ומבטיחה".
לדעתו, "אף שהשיער שלנו אינו איבר חיוני, הוא משחק תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והחברתיים. התקרחות, במיוחד כאשר היא בלתי הפיכה כמו ב־CCCA, יכולה להיתפס כאירוע חיים בעל השלכות שליליות רבות".
התרעות פיקוד העורף