סרטן המעי הגס: כימותרפיה או לא כימותרפיה, זו השאלה

סרטן המעי הגס הוא סרטן אשר מתפתח במערכת העיכול התחתונה – חלקה של המערכת אשר משמש ליצירת הצואה וספיגת המים מתוצרי תהליך העיכול לאחר ספיגת המזון בגוף. הסרטן מתפתח לרוב מפוליפ שפיר שבמהלך הזמן רוכש לו שינויים אשר מקנים לו יכולת חודרנות אשר הופכת אותו לגידול סרטני בעל יכולת לשליחת גרורות ולהתפשטות מקומית ללא בקרה.

מה הם התסמינים שיכולים להעיד על סרטן מעי הגס?

אחת הבעיות הגדולות בכל הנוגע למחלה היא שלעיתים קרובות לא מורגש כל שינוי פיזי/בריאותי כלשהו, דבר אשר מאפשר למחלה להתפתח, ללא הפרעה, במשך זמן רב. לכן ההמלצה היא ע"י האיגודים לגסטרואנטרולוגיה בעולם וגם בארץ לבצע בדיקות סקר באופן רוטיני החל מגיל 50 אשר יאפשרו את גילוי המחלה בשלב מוקדם. הבדיקה המומלצת הינה קולונוסקופיה. לכלל האוכלוסייה מגיל 50 ובמקרים בהם יש היסטוריה משפחתית או זוהתה נישאות של מוטציות בגנים אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן מעי גס או במצבי דלקת כרונית של המעי הגס יומלץ לבצע בדיקה זו בגיל מוקדם הרבה יותר סביב גילאי ה-20-30 ובתדירות גבוהה יותר מהרגיל.

מלבד זאת, ככל שהסרטן נמצא בשלב מוקדם יותר של התפתחותו, כך הסיכוי להסרתו המלאה מהגוף, בעזרת ניתוח, עולה משמעותית. למעשה, הסטטיסטיקה מדברת על כך ש־90% מחולי סרטן מעי הגס שאובחנו בשלב מוקדם החלימו מהמחלה לחלוטין.

הטיפול במחלה

ישנן כמה דרכים מרכזיות לטיפול בסרטן המעי הגס כיום:

ההחלטה לגבי הטיפול בחולה והאם ישנו צורך בטיפול ניתוחי או בתוספת טיפולים נוספים כגון כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים מתבססת ברובה על השלב בו נמצאת המחלה והערכת הסיכון להישנות המחלה.

To chemo or not to chemo, זו השאלה

כימותרפיה יכולה לשמש בטיפול בסרטן המעי הגס בשלב הגרורתי כאשר מטרתה להקטין את הגידול ואת הגרורות המרוחקות שהגידול שלח. היא יכולה להינתן לאחר ניתוח גם כאשר מדובר במחלה ללא גרורות כאשר הערכת הסיכון לחזרה של הסרטן היא גבוהה. כימותרפיה יכולה להינתן לפני ניתוח, לעיתים בשילוב עם קרינה, על מנת לכווץ את הגידול ולאפשר ניתוח יעיל יותר.

בשלב 2 של סרטן מעי הגס כאשר הגידול ממוקם במעי ולא שלח גרורות מרוחקות. סיכוי ההחלמה מהניתוח הינם כ-80% וטיפול כימותרפי לאחר הניתוח מוסיף אחוזים בודדים בהחלמה. עד היום קיימים חילוקי דעות בקרב האונקולוגים האם יש להוסיף טיפול כימי לחולים אלה ואם כן האם ניתן להגדיר את קבוצת החולים שתרוויח מטיפול כזה לאור העובדה שמדובר בטיפול כימי אשר אורך כחצי שנה ויכול להיות כרוך בתופעות לוואי. לצורך קבלת ההחלטה מתבססים באופן חלקי על מדדים גינומיים שנקראים MSI או MMR מדד זה הניתן היום לבדיקה בכל מעבדות הפתולוגיה בארץ בבתי החולים השונים יכול לתת אינדיקציה לכך שאין צורך לטפל בחולה הנושא מוטציה בשינוי זה אך מדובר בקבוצה קטנה מאוד של פחות מ-10% מכלל החולים בשלב זה.

למרבית החולים אין עדיין אופציה המקובלת כ-GOLD STANDART בעולם. ישנן בדיקות המאפשרות לבחון את אחוזי החזרה של המחלה אך אין עדיין ביטחון שטיפול בחולה המבצע בדיקות אלה וימצא בסיכון גבוה לחזרה ימנע את חזרת המחלה.

דוגמא לבדיקה כזו היא IMMUNOSCORE, שהיא בדיקה אימונו-היסטוכימית מתוחכמת, המבוצעת בצרפת, שבוחנת את פעילות מערכת החיסון באתר הגידול ומספקת תחזית מדויקת יותר להישנות המחלה ביחס למדדים הקליניים הקיימים. בדיקה זו המעריכה את כמות תאי מערכת החיסון בגידול מצליחה לזהות חולי סרטן מעי גס, בשלב 2 של המחלה, שנמצאים בסיכון נמוך להישנות של המחלה למרות מדדים היכולים להצביע על סיכון גבוה לחזרה. יכולה לנבא איזה קבוצת חולים יכולה להסתפק בניתוח בלבד מכיוון שסיכוי החזרה נמוכים.

בדיקה נוספת המשתמשת בטכנולוגיה של בדיקת ה-DNA של הגידול ונקראת ONCOTYPE COLON גם היא מסווגת את החולים לסיכון גבוה ונמוך באחוזים וגם באמצעותה ניתן להשתמש על מנת לקבל החלטה האם ניתן להסתפק בקבוצה זו בטיפול ניתוחי בלבד.

על מנת לסכם את הגישה הטיפולית בשלב זה של המחלה כמו שראינו קיימות היום בדיקות שמשתמשות בטכניקות שונות ומנסות לפלח את הקבוצה ההטרוגנית של שלב מחלה 2 על מנת לעזור לרופא להגיע להחלטה מושכלת ועל מנת לחסוך מהחולים שאינם צריכים זאת את תופעות לוואי מהכימותרפיה.