כשנשאל איך מגיעים למצב שאדם מאבד את חייו כתוצאה מאכילה של גלידה, השיב שמר: "בערך כ-5 אחוז מאוכלוסיית העולם בכלל יש לה רגישות למזון, חלק מזה רק אי סבילות אבל זה יכול להיות לכל מזון שהוא. אבל השכיחות הגבוהה ביותר היא במוצרי חלב. היו מקרי מוות מפיצה, מעגבניות. כל מזון הוא כאילו איום על הגוף שלנו, הגוף שלנו מזהה אותו אצל חלק מהאנשים כרעלן והוא מגיב ביתר עוצמה, וגורם לתופעות שמגיעים בסוף לשוק אנפילקטי שמתבטא עם קשיי נשימה וגם מוות. הדבר הזה יכול לקרות תוך דקות".
"כשהייתי קצין רפואה ראשי החזקתי את אותו מזרק אפיפן כנגד עקיצה של דבורים ואפשר למנוע את זה. מאחר וזו רגישות למזון, הסבירות הכי גבוהה שזה יקרה במסעדות. היו מספר ניסיונות עם חברי כנסת כדי להכניס את אותו מזרק אפיפן, שמכיל את החומר שמונע ומפחית ומציל חיים, גם לבתי ספר וגם למוסדות להשכלה גבוהה ולמסעדות, ומשום מה לא הצליחו להגיע לחקיקה".
כשנשאל כיצד אדם שסובל מאלגריה יכול לתפקד ברמה שהוא יכול להפעיל את המזרק, השיב: "ברוב המקרים זה לא קורה מיד, תוך מספר דקות. יש גם שוני בין אדם לאדם. מאחר ויש גורם, סיבה ותוצאה, עם הכשרה נכונה עם אנשי צוות המסעדה ניתן למנוע את זה וכל שנה יש לנו שניים שלושה מקרים. להזעיק אמבולנס שיש לו אמצעים נוספים, הכנסת עירוי, אם צריך להכניס נתיב אוויר".
"אני לא מכיר את הפרטים בדיוק, אני ניזון מהתקשורת, אבל הדבר הנכון לעשות זה להזמין אמבולנס אם קיים בסביבה. אם אי אפשר להשיג אמבולנס אתה עושה את זה בכוחות עצמך. צריך להגיע לבית החולים במהירות האפשרית ואז מגיעים לטיפול נמרץ, תלוי במצבו של האדם. באותם מקרים, אותם אנשים שיש להם רגישות למזון, לתרופות, לעקיצות, צריכים לשאת את מזרק האפיפן", סיים פרופ' שמר את דבריו.
התרעות פיקוד העורף