תסמונת רמזי האנט (סוג 2) קרויה על שם הנוירולוג האמריקאי שגילה אותה, ג'יימס רמזי האנט. היא נגרמת מנגיף הרפס בשם וריצלה זוסטר (Varicella zoster). מדובר באותו נגיף שגורם למחלת אבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח הנגיף נשאר רדום בגוף ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת, או לתסמונת רמזי האנט, הקרויה גם הרפס זוסטר אוֹטיקוּס.
הנגיפים הרדומים נותרים חבויים במערכת העצבים, ועלולים להתפרץ מחדש אפילו עשרות שנים אחרי שהחולים החלימו ממחלת אבעבועות הרוח. עדיין לא ידוע מדוע ההתפרצות הזאת מתרחשת, או איך אפשר לחזות אותה. עם זאת, ידוע שהיא קשורה לירידה בפעילות מערכת החיסון, למשל בעקבות לחץ, מחלות אחרות או טיפולים שמדכאים את מערכת החיסון.
אם ההתפרצות החוזרת של הנגיף היא בעצב הפנים, היא גורמת לתסמונת רמזי האנט, שתסמיניה כוללים שיתוק של צד אחד של הפנים, כמו אצל ביבר, ופריחה כואבת. לעיתים החולים סובלים מפגיעה בשמיעה ואפילו חירשות, פגיעה בראייה או פגיעה בדיבור. התסמונת פוגעת באופן שווה בגברים ובנשים. בארצות הברית כאחד מכל 20 אלף בני אדם סובל מהתסמונת בשנה נתונה, אך בדרך כלל היא מתפרצת בגיל מבוגר, והיא נדירה מאוד אצל צעירים וילדים.
שיתוק צד אחד של הפנים מזכיר תסמונת אחרת, שנקראת "שיתוק על שם בל". עם זאת, אצל הלוקים בתסמונת רמזי האנט השיתוק לרוב חמור יותר בתחילת המחלה, וגם סיכוייהם להגיע להחלמה מלאה נמוכים יותר. כמו כן, במקרים רבים, אך לא תמיד, תסמונת רמזי האנט מלווה בפריחה באוזן או על הלשון.
נאחל לג'סטין ביבר החלמה מלאה מהשיתוק, ושיוכל לחזור להופיע בהקדם.
התרעות פיקוד העורף