עוד עולה מהנתונים שנמסרו אתמול כי כ־22% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו ב־2021 על ידי מס בריאות, וכ־45% מומנו מתקציב המדינה. שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.8%) נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD, שבו הוא עמד על 9.5%. כמו כן, לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה לנפש על בריאות עלתה אשתקד ב־6.9% והיא הסתכמה ב־126.9 מיליארד שקל (כ־8.1% מהתמ"ג).
התשלומים הישירים של משקי הבית אשתקד לתרופות ולשירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו כ־20% מההוצאה הלאומית לבריאות. כ־12% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, מלכ"רים פרטיים, בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי של משקי הבית ואחרים הסתכם אשתקד בכ־32% מסך ההוצאה. עוד עולה מהנתונים כי כ־22% מההוצאה הלאומית לבריאות אשתקד מומנו מגביית מס בריאות, וכ־45% מומנו מתקציב המדינה.
המימון מתקציב המדינה כלל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, מימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. בשנה שעברה סיפקו קופות החולים כ־33% משירותי הבריאות. יצרני שוק - בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים - סיפקו כ־53% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות אשתקד.
החלק אשר סופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם בכ־10% מההוצאה הלאומית לבריאות - עלייה לעומת כ־6% בשנים 2013־2019 וכ־9% בשנת 2020. חלקם של השירותים אשר סופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מד"א) עמד על כ־4%.
לפי הנתונים, בשנת 2020 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה בכ־34% מההוצאה השוטפת על בריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ולרפואה מונעת עמדה על כ־44% מההוצאה השוטפת לבריאות, וההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה בכ־12% מההוצאה השוטפת על בריאות. ההוצאות לתרופות ולציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו ברמה של כ־4%, בדומה לשנים הקודמות.
התרעות פיקוד העורף