אירועי יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ייפתחו הערב (שני) ב־20:00 בטקס המרכזי ברחבת הכותל המערבי. במסגרת הפרויקט ״הגיבור שלי״, במשטרה חזרו אל סיפוריהם של שלושה מחלליה, שנפלו במהלך שירותם. נציגי המשטרה פגשו את בני משפחות הנופלים ושחזרו עימם את הרגעים הקשים את השכול והאובדן.
תנ"צ ליאור בוקר ז"ל שנספה באסון הכרמל ב־2.12.2010 וקיבל את עיטור המופת על פועלו להצלת חיים באסון ועל דבקות במשימה ואומץ לב ואת אות הגבורה והמופת מארגון השוטרים הבין לאומי מספרת אלמנתו נאוה בוקר: "ליאור הספיק לומר לי רק משפט אחד: 'נאוה אני לא יכול לדבר כרגע'. זו היתה השיחה האחרונה ששמעתי ממנו".
ליאור ואהובה תומר ז"ל, שנספתה באסון, היו בדרך לגבעת וולפסון. הם שמעו שיש לכודים, וליאור ואהובה ז"ל החליטו לנסוע בניסיון לחלץ אותם. בדרך, הם הבחינו באוטובוס בוער שבו לכודים סוהרי שב"ס. אהובה וליאור נלכדו באוטובוס הבוער.
אלמנתו של ליאור ז"ל מספרת: "בדרך לאחותי אני מקבלת שיחת טלפון מכתב חרדי שמכיר אותי באופן שטחי. הוא שאל אותי: 'נאוה את מכירה לוחם אש בשם ליאור בוקר?', שאלתי: 'למה?' והוא השיב: 'שמעתי שהוא הרוג'. כך קיבלתי את בשורת האיוב". נאוה הוסיפה: "אני שונאת להגיע ליערות הכרמל. המקום השתקם ואני איבדתי את הלב שלי. ליאור קיבל אות המופת לאחר מותו על כך שהציל את חיי אחרים והקריב את חייו שלו. הייתי מוותרת על האותות כדי שיישאר בחיים".
רנ״ג חיים-אייל בן חמו ז"ל, מפקד יחידת סיור מצטיין בתחנת כפר סבא, נהרג במהלך מרדף משטרתי אחרי שני גנבים בנווה ירק בשנת 2021. בתו, סמ"ר קורל בן חמו שמשרתת היום בתחנת שבה שירת אביה, מספרת על הרגע בו הבינה שאיבדה אותו: "באתי הביתה מהצבא ראיתי מלא שוטרים מחוץ לבית והבנתי. זה לקום בוקר אחד למציאות חדשה בוקר ולגלות שאין לך אבא. הוא היה עמוד התווך של הבית, אם זה חגים עם זה שבתות היה מבשל היה הכול".
סנ"צ שרון מנור, מפקד תחנת כפר סבא, מספר על חיים-אייל ז"ל: "הוא היה מפקד ואיש משפחה. לא רק שהיה מפקד, אלא היה גם לוחם במלוא רמ"ח אבריו. הוא היה יוצא למשמרת כשכל תושבי כפר סבא רעננה והסביבה יודעים שיש מי ששומר עליהם. אין עוד אנשים כמו האיש ההוא".
קצין הימ"מ מפקח עירן סובלמן ז"ל קיבל פעמיים את עיטור האומץ על פעילותו המבצעית לחיסול חוליות מחבלים. הוא גילה גבורה ואומץ לב כשנפל במהלך פעילות מבצעית יזומה של הימ״מ ב־24.5.1992 לאיתור מחבלים בדירה בעזה.
יניב סובלמן, אחיו של עירן ז"ל, הסביר על הסיפור המשפחתי שלו ושל אחיו: "אמא שלי הייתה באושוויץ. כנגד כל הסיכויים, היא הצליחה להוליד את אחי ערן ואותי. היו לעירן כמה אהבות: הייתה לו חברה, כדורגל, סוסים, ימ"מ ומשפחה. כשהוא התגייס לימ"מ העיניים שלו זרחו".
רפ"ק ירון קיינר, חברו של עירן ז"ל ליחידה, משחזר: "בשכונת סברה בעזה, נכנסנו דרך המרפסת לתוך הבית ולאחר מספר מטרים נתקלנו בדלת סגורה. ערן היה ראשון ואני אחריו. למחבלים לא היה מה לעשות. הם התכופפו מתחת למעקה וחיכו בעצם לערן. מיד אחרי שפתח את הגרם השני, הוא ספג ירייה בראש".
יניב סובלמן הוסיף: "אחי זיהה את המחבל וצעק 'תיזהרו יש לו אקדח'. קיבלתי את האקדת של עירן מהיחידה ואני נושא אותו עליי. המילה 'אקדח' היא העוצמה והלוחם שבו, וזה החיבור שיש לי עם האקדח הזה. החוסר הולך ונהיה גדול יותר. אחי הגדול היה החוסן שלי".